|
רק כשרע לי באמת
אני מרשה לעצמי
לשים את המוסיקה שלך
בחדר שלי
בקולי קולות
ולבכות
ולתת לקול שלך
האבהי
המנחם
לעטוף אותי
ולחמם
את לבי
להמס את הקרחון
שגדל לו בקרבי
הקול הזה
בס מתוק
חודר לתוכי
כל-כך עמוק
לתת לעצמי
להתמוסס לתוך הצליל
האלקטרוני בסראונד מרעיד
להתחבא בבאסים
ולתת לפצעים להגליד
רק כשרע לי באמת
אני מרשה לעצמי
להיזכר
איך הקול הזה
קרא לי בשמי
או בכינוי חיבה סתמי
והפך אותי לצליל
מכני עצבני
ואני מתכווצת
לתוך איזה סדק בקיר
ונשארת שם
עד סוף השיר |
|
|
היטלר? שטויות.
תופעה חולפת.
תומאס,
ברלין 1933 |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.