[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אילה ארנון
/
נידון החצר

מה קרה לטריסטן אגולף, הסופר המחונן שמצא את מותו בגיל 33
בדירתו בפנסילבניה? איך קרה שמשב הרוח הרענן של עולם הספרות
גמר ביריית כדור? ואולי זה לא קרה במקרה?

אדון החצר

למעשה, סיפור חייו של טריסטן אגולף יכול היה להיות רב המכר
המוצלח ביותר שלו. לדרמת המתח הפסיכולוגית הזאת אמנם אין
הפי-אנד וסביר שלא נראה בה אמריקאים חייכניים מקללים אותנו
באיזה "האב א- נייס דיי", אך נראה בה את אמריקה כפי שהצטיירה
בעיניו של אגולף. אם חיפשנו פרגמטיזם בספרות של ימינו (לא מצרך
כה נפוץ), הרי אגולף הנו איש היישומים שלנו. לי נדמה שהיה בו
הרבה מג'ון, גיבור ספרו "אדון החצר".

הוא נולד בשנת 1971 בפנסילבניה. אמו היתה ציירת ואביו עיתונאי
וסופר (שהתאבד כאשר אגולף היה בן חמש עשרה בלבד). לאחר שני
סמסטרים בקולג', נשר אגולף, הצטרף אל להקת רוק ונסע לנגן
באירופה. בפריז פגש אגולף בביתו של הסופר הצרפתי פטריק מודיאנו
את מריה, בחורה בת שש עשרה שנים, אשר ראתה אותו מופיע ברחוב.
מתוך רחמים (כך טוען אגולף) הזמינה אותו מריה לקפה ולסלט.
השניים לא התראו תקופה ארוכה עד שבאביב שלאחר מכן חזר אגולף
לפריז וחידש עימה את הקשר.

השניים גרו בביתו של מודיאנו שהבחין כי עומד מולו כישרון נדיר
והחליט לעזור לאגולף לפרסם את ספרו. שבעים ושש הוצאות דחו את
הסופר שלנו לפני העזרה שהעניק לו מודיאנו. הוצאת "גאלימאר"
הוציאה את "אדון החצר" לאור ורכשה את הזכויות העולמיות על
הספר.


"הגיע הזמן לשחוט את העגל לסעודה ולחזק את ישרי הדרך בחבל
התירס" (כותרת משנה ב"אדון החצר")

"אדון החצר" זכה להצלחה עם יציאתו. ג'ון, גיבור הספר, הוא דמות
מחוננת ויוצאת דופן, והוא סובל ללא רחמים מן החברה האלימה
והבורה של העיירה הקטנה במערב התיכון באמריקה. ג'ון לא נשאר
חייב וחוזר לנקום. "יש נטייה להיצמד לתפיסה שג'ון התפרץ העירה
משומקום והפך אותה על פיה בתור בדיחה. זה בכלל לא מה שקרה.
האמת היא - ורבים יודעים זאת אך לא תמיד מוכנים להודות בכך -
שג'ון קלטנברונר היה בן המקום, ושחיים שלמים של עלבונות עומדים
מאחורי מעשיו" ("אדון החצר", עמ' 14). זו גם התחושה שקיבלתי
לגבי חייו של אגולף עצמו כאשר קראתי את הביוגרפיה המרתקת שלו.

הוא הנהיג קבוצת פעילים שהתנגדה למדיניותו של בוש בשם
Smoketown Six, השתתף בהפגנות ואף נעצר. אז איך הגיע אגולף
למצב שבו שכב ללא רוח חיים בדירתו שבפנסילבניה ב-7/5/05 בעקבות
יריית כדור? המשטרה חקרה את מותו של הסופר והגיעה למסקנה כי
כנראה התאבד. חבריו מסרו כי בתקופה שלפני מותו הרבה אגולף
להסתגר והיה שרוי בדכדוך עמוק. מי שקרא את אדון החצר, יבין את
ההקשר של הפרגמטיזם בין הסופר לספר. למי שלא קרא - לא
בספוילרים עסקינן.

בראיון שנתן אגולף לאתר Look smart, education/Knowledge for
Mom בשנת 1999, נשאל אילו פרטים מתוך הספר, מבלי להרוס, הנם
אוטוביוגרפיים, אגולף השיב: "חוואות תרנגולים". וזה בדיוק
אגולף. תשובות גדושות בציניות ובהומור, ומאחוריהן מסתתר עולם
ומלואו. הרי ברור ש"אדון החצר" הנו סמי-אוטוביוגרפי ומלא
בחוויות, בתחושות ובמקרים מתוך חייו הפרטיים של אגולף. הוא
הודה בכך בעצמו באותו הראיון. באפריל 2001, כאשר התראיין
ל"הארץ" אמר כי גיבור הספר עבורו הוא פיצוי על הרבה תבוסות. זה
אכן ניכר בספר.



הרגע שבו נחתה התהילה וגם - האם מדובר בהתאבדות?

כשנשאל אגולף, באותו הראיון המצוין לעיל, כיצד הגיב כאשר
הודיעו לו כי הוצאת "גאלימר" תפרסם את ספרו (להזכירכם, הוא הרי
נדחה ע"י שבעים ושש הוצאות לפני כן), השיב: "הייתי בפילדלפיה
ומריה התקשרה אליי מפריז. אחרי שניתקנו, ירדתי אל הרחוב
וצרחתי. אני זוכר שעצרתי ודיברתי עם איזה בחור הומלס, סיפרתי
לו שמכרתי את ספרי הראשון, רק כדי לספר זאת למישהו. לא היה
אכפת לו, הוא רק רצה כסף". כך קיבל אגולף את הרגע בו הבין כי
ספרו הולך להתפרסם ועתה הוא יהפוך לסופר מוכר.

שבוע לפני התאבדותו כתב אגולף מכתב למריה ובו סיפר לה כי התחתן
וכי יש לו ילדה בת שנתיים. עוד הוסיף במכתב את דעותיו
הפוליטיות נגד המלחמה בעיראק. החבריה מתקופתו כטרובדור צרפתי
חושדת כי אין מדובר בהתאבדות. אלו טוענים כי יש חשד למניפולציה
פוליטית. האם הפך אגולף מאדון החצר לנידון החצר שלו עצמו, או
שמא חבריו הצרפתים יודעים על מה הם מדברים? על אף העובדה כי
המשטרה קבעה שמדובר בהתאבדות, אין לשלול סבירות אפשרית לאופציה
זו, אך כרגע מותו של אגולף יישאר תעלומה - ממש כמו חייו.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
נאסר, אתה שלם?




זאת שאהבה את
התל-אביבי
במחווה עויינת
לאיציקוביץ


תרומה לבמה




בבמה מאז 31/12/05 13:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אילה ארנון

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה