|
א
את עושה את שליבך חפץ.
ליבך
אינו
חפץ
אותי .
כחפץ עשוי נייר
אני מונח במיטתי.
ב
מחשבתי
על גלי העצב שלה
נושאת
את גופי הדק
שמול הרוח מתקמט
נחרץ בעט יוקד
כתובת קעקע כחלחלה
במילותייך.
ג
אמרת
שאם זאת אעבור
אמרתי
אם את אינך חפצה
ואני לא אתקמט-
אני הופך חסין אש.
אך זה ימים אחדים
יש בי סימנים
וקצות הנייר אחוזים בלהבה
המכרסמת בבשר הנייר שלי
בלתי נראה
מול רקע לבן
ואני לאיטי
לאיטך
נשרף. |
|
תמיד שאני
מסתכלת בתפריט
אני מסתכלת עד
הסוף. אפילו
בקטגוריה של
המאכלים שאני לא
אוהבת, ואחר כך
תמיד חוזרת למה
שהתת מודע שלי
בחר כבר
מזמן...
הקרניבורית
שאוהבת לאכול
דרך התחת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.