אני מפחדת ליפול מגבעת אור
שטיפסתי עליהן גבוהה גבוהה
לא בא לי להיעצב
אבל אני לוקחת סיכון
לא מחושב - ומאמינה ללב שלי
שמחסיר פעימה כשפתאום אני תופסת אותו
נועץ בי מבט , שנעלם מייד כביכול במקריות
הו, אלוהים וכוכבים
עשו שיהיה שלי - כולו שלי
או שלפחות יהיה לנו הצ'אנס לשתות קפה
יחד בשקט בלי שום הפרעה של ארגונים
אם הוא נפלא כמו שאני חושבת
קפה אחד יעשה את ההבדל
אני יכולה לתפוס אותו
בחכה הרכה שלי
בלי בעיות
אני רק צריכה לתפוס אותו
ברגע טוב, עם קפה טוב וקצפת
להסתכל לו בעיניים בלי לברוח
ואז אני אדע
גם הוא
15.11.1997 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.