הטרקטור ישב מול הטלפון השחור עוד כמה רגעים- בוהה במכשיר
הכבד, מוחה את מצחו ומחשבותיו נודדות לרגע. "צבי קפלן- איך
שהדברים מתגלגלים..." חשב לעצמו הטרקטור. את קפלן הכיר עוד
מימיי התיכון העליזים בגימנסיה הרצליה. באותם ימים היה הטרקטור
הבריון של השכבה, ועושה דברו של קפלן. קפלן היה הבחור העשיר
והיפה- מלך השכבה ו"הבן של" בעליו של העיתון של המדינה. החברות
ביניהם תמיד הייתה שותפות של אינטרסים. "שום דבר לא השתנה..."
חשב לעצמו הטרקטור במרירות.
צליל החיוג שנשמע באוזנו, פיזר את המולת ההרהורים שהתרוצצה
בראשו.
"הלו?", ענה קול נשי בצד השני. זה היה קולה הרך של מלכה,
מזכירתו השופעת של קפלן. הטרקטור תמיד אהב לפלרטט אתה. "מלכה
מותק, מה את לובשת?" לחש הטרקטור בחיוך זדוני.
"טרקטור, חצוף! מספיק עם השטויות. הוא לא במשרד."
"לאן הוא הלך?"
"לא הלך, נסע. אתה יודע את המספר של הלימו?"
"בוודאי מותק, את יודעת לאן הוא נסע?"
"נדמה לי שלאחוזה, אבל למה שלא תשאל את הוד מעלתו?"
"אח מלכה, מלכה! אם רק היית נותנת לי לבנות לך ארמון! כל
הציניות הייתה נעלמת..."
"אז זה מה שאתה רוצה שאני אתן לך טרקטור? נדמה לי שיש לך פשע
לפתור וגם אני עסוקה. להית'!"
וכך, צליל ניתוק והשיחה הסתיימה.
הטרקטור התנשף בכבדות וניגב שוב את הזיעה בממחטתו. הוא אסף את
חפציו והרים את מכשיר הקשר לקרוא לשאול.
"בוס, דיברתי בטלפון עם אבו כביר. יש חדשות מעניינות."
"שדר, שאול."
"מסתבר שהעיתונים לא היו סתם קרעים אלא גזרים של אותיות.
יודלביץ אמר שהם עובדים על לייבש את הראיות ויותר מאוחר נראה
מה כל זה אומר."
"טוב, חביבי. סע לאבו-כביר לראות במה העניין."
"ומה אתך טרקטור?"
"אני? לי יש ביקור הפתעה לידיד וותיק".
בדרך החוצה פגש את דדון עצבני וקודר, "טרקטור, לאן אתה ממהר
ככה?" ירה לעברו. "אני עובד על הקייס של 'מציצים', אתה זוכר?
זה שדיברנו עליו בצהריים?"
דדון נראה מבולבל ולחוץ והביט בטרקטור כאילו היה רוח רפאים.
"אה, כן. לגבי זה," נזכר לאחר כמה שניות, "תעבור אצלי במשרד
כשתחזור, אנחנו צריכים לדבר."
את הצירוף הזה "אנחנו צריכים לדבר שמע בטרקטור פעמים רבות
בעבר, אבל מעולם לא מגבר ובטח שלא מהמפקח דדון. בכל אותן
הפעמים זה לא היה סימן טוב, ולא הייתה לו סיבה לחשוב אחרת
הפעם, במיוחד לאור הטון שבו נאמרו הדברים. למרות הדאגה, היה לו
דבר דחוף יותר על סדר היום. "טוב המפקח, אני אקפוץ אליך
כשאחזור," הוסיף בטון הכי רגוע שמצא, ומיהר לניידת.
ובכן רבותיי, זהו פרק 3 בנובלת המתח בהמשכים מהסדנה ה59
שעבדכם היה הוגה הרעיון שלה. כאן הקישור לפרקים של הנובלה כפי
שהועלו עי" המשתתפים:
http://stage.co.il/forum/read.php?f=13&i=18103&t=18103&v=t
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.