סתיו שניידר / הסוף שלנו |
התנפץ לרסיסי בושה
שואל אתה
היכן אני בכל הבלגן שלך
לא שומעת
אני רחוקה
נמצאת בין החיים לאינסוף
עומדת בשפל
על נהר התיקווה
מביטה מלמעלה
על כוכבים של ייאוש
בשמיים בלעדיך
דמעת הפלדה
זולגת על רצפת השיש
המרחק מתקצר
כל שניייה שחולפת
גורמת לך לשאול
נעלמתי, הפרתי את האמון שנתת
החשש התגנב לליבי
והוכח כנכון
שלגון בצורת לב שבור נמס
ואני נמסתי ביחד איתו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|