New Stage - Go To Main Page


מסעדה קטנה בקצה רחוב
ההמון עובר שם לב לא שם לב
אנשים יושבים ביחד לחוד
חלקם קצת פחות כולם יפים עד כאב

הוא יושב עם החבר'ה בשולחן מספר 5
מעבירים בדיחות על היטלר וחוסיין
ופתאום הוא שם לב לזר שנכנס
מטר תשעים, מעלי עור ישן, עור מחוספס ומבטא של ג'ון ווין

הוא רוצה להושיט, הוא רוצה לנגוע
אבל הוא זוכר את הבדיחות הישנות
איך יורדים על שונים, על האופי ועל הריח
להתחיל עם בנים זה לא כמו להתחיל עם בנות
וכך הוא יושב שם וחושב
מה לעשות

תחנה מרכזית, כבר רבע לחצות
האוטובוס האחרון עומד לצאת
היא נותנת לנהג סכום מדויק
שלא יהיה כסף קטן בארנק

אוטובוס רגיל, 50 מקומות (קצת יותר, קצת פחות)
שמונה אנשים כבר יושבים, די מאחור
היא מתיישבת בשורה החמישית, מצד ימין ליד החלון
מוציאה את הספר, מתכוננת לקרוא, מרימה את היד להדליק את האור

היד מגששת, המתג לא שם
היא מרימה את הראש לבדוק מה חסר
היא רואה את האישה שכרגע עלתה

אחרי עשר דקות הנסיעה בעיצומה
לא יכולה להוריד את העיניים
כל תנועה מצד הבלונדינית בכחול
עושה לה מן רטט מוזר מבפנים. בבטן. בראש.

איך היא יכולה להתחיל עם אישה
היא לא תעשה כלום - מה היא יכולה?
אבל מחר היא תזכור את ההרגשה השונה
עוד שנה וחודשיים יפגע בה מטורף עם אקדח


פוחדים לצאת
פוחדים להתוודע
רוצים להכיר, להתנסות ולדעת
רוצים לקבל, לקחת ולתת

רוצים  -  אהבה ללא גבולות



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 18/10/05 21:28
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נדב קולמן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה