אתמול הקדשתי לך את השקיעה.
היא היתה הכי יפה שראיתי בחיי.
קיוויתי שאתה רואה אותה גם וחושב עליי.
רציתי אותך לידי, שנעמוד בחוף לרקע השקיעה.
רציתי אותך, שתהיה איתי.
אתה חסר לי.
הקול שלך בלילה חסר לי.
החיוך, שנמחק כבר.
רציתי בכל דקה להיות איתך, שלך.
אתה המחשבות שלי, גם אז ובעיקר עכשיו.
זה נגמר בינינו ואני ממשיכה לאהוב אותך.
אני מרגישה רע, אתה לא יודע כמה רע בלעדיך.
כמה רע לי לא להתקשר, לא לראות אותך.
וכשאני רואה אותך, כשאתה לידי, הכל רחוק.
לפני רגע היינו ביחד במיטה שלך
וכולך היית שלי וכולי הייתי שלך.
ועכשיו בקושי מרימים יד לשלום
בקושי מביטים...
כואב לי בלעדייך.
אתה, חסר לי.
אנחנו, חסר לי.
לא יודעת מה להרגיש... מה לחשוב...
אתמול, הקדשתי לך פרידה.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.