ראיתי אותו מבפנים / דוד בייטנר



החיוך ניצת בזוית פיה, מדלג לעיניה ומשתהה.
דוריאל אינו זר, בודאי לא במובן שאליו התכוון אביה, ולא, היא
לא תתוודע  אליו.,
לפחות לא הערב, עד כמה שיעמדו לה עצביה.  
היא יודעת עליו ה כ ל.
כבספר פתוח היא קוראת בפניו.
שפה תחתונה משורבבת במין פרכוס דק כעל פני ילד מפונק שנבגד .
מעיניו העצובות נושבת פגיעות של חיה שבויה.
שבריר שניה לפני שנכוו עיניו במבטה, בהבזק של הארה, נחשף
בפניה  צדו הפנימי, הצד הרך, ההיולי, השותת. כאילו צפתה בו
מבפנים.
להרף עין, נראה לה כנפיל מיתולוגי העומד לינוק את העולם אל
תוכו בתנועת מציצה או לזעוק זעקה גדולה שתשמע מקצה העולם ועד
קצהו אך, כפי שכבר ניחשה מתנועת ידו; הוא תוקע את אגרופו בפיו
. כפשרה הוא יצעק צעקה מרה ויינק את העולם כשאגרופו מחסום בפני
העולם מלהיבלע ובפני הצעקה מלהישמע.
לא היה לו כל סיכוי לגשר על פער המידע שביניהם.
הבוקר שלחה לו דואר אלקטרוני בהוט-מייל מן המלון. אין סיכוי
שיעלה על דעתו שנשלח מישראל.
היא לא הופתעה ממראהו אם כי לא שיערה את עומק העצב בעיניו
השחורות.
לרגע עוד קינן הספק בליבה אם זהו דוריאל שלה. רב המלצרים כמו
שמע את לבטיה וקרא לו בקול "דוריאל סדר את השולחן  שהתפנה.
הזוג בכניסה ממתין למעשנים, הוא נראה עצבני".
את  המשפט בעברית לא הבינה אך השם דוריאל גרם ללבה  להחסיר
פעימה.
שביב שנותר מחיוכה התכול ניתר  לעיניו השחורות וריככן.
גל זועף מן המזח התיז טיפות ים מלוחות על שניהם.
חשוב היה לה לראותו בסביבתו הטבעית - הבדידות.
היא תנצל את יתרונה עליו ככל שיניחו לה עצביה.
בשלב זה עוד ראתה סיכוי שתחזור עם סודה לדנמרק.
עד שהצטלבו המבטים היו פניו פני תינוק שהתעורר מחלום ביעותים.
משהצטלבו, עטה על פניו מסיכה האומרת: כך ברצוני להצטייר
בעינייך.
"נון סמוקינג פליז", אמרה למארחת. היא לא רצתה שישרת אותה. זה
היה יוצר מתח מיותר .
בשלב זה רצתה רק להתבונן. היא חשה את עיניו צורבות את גופה
כשהלכה בעקבות המארחת למקומה ליד המעקה באגף הלא מעשנים.
התיישבה בכיסאה והניחה לעיניה להתביית אל המטרה.
שביב החיוך ששיגרה לו עוד שרד בעיניו. היא הייתה מרוצה אך לא
לזמן רב.
מבטו הוסט לעבר זוג שסימן לו בידיו. כמעט שחשה זנוחה וכתגמול
מיהרה לסמן למלצר שלה שהיא מוכנה להזמין "קופי פליז,
פרקולייטד" סיננה. הזוג רצה חשבון. דוריאל ניגש למקלדת המחשב,
הקיש והמתיו. מעמדת התצפית המשופרת שלו, נגלתה לו צדודיתה
המצודדת; קרקפת, צוואר, כתף, שד, מותן, עכוז, ירך, שוק, קרסול
וכף רגל. בניסיון כושל שלא להסגיר את התעניינותו בה, המשיך
לסרוק את שטח שיפוטו, שב והשתהה על עיניה וחוזר חלילה.
"הוא היה שקוף" -דמיינה את עצמה מספרת לחברתה או מוטב: "ראיתי
אותו מבפנים -  את מאמינה שיש דבר כזה?"
לרגע העמיק העצב בעיניו, הסיטה מבטה  לים וראתה  שהאפיר.
משהחזירה מבטה לדוריאל הבחינה  בזיקוקי שמש אחרונים מן האופק
שריצדו בעיניו- שרים שירת ברבור לעוד יום ששקע בים.
משנדלקו האורות כבה הים ורק רחש הגלים המתנפצים אל השובר העיד
על קרבתו.
עם רדת הערב גבר גל המתדפקים על שער בית הקפה. אגף הלא-מעשנים
התמלא לחלוטין ותור של ממתינים השתרך אליו בחוץ בעוד אגף
המעשנים הלך והתרוקן מיושביו. רב - המלצרים המיומן מיהר ועשה
ציוות מחדש . קרא לדוריאל ושלחו לתגבר את הגזרה החמה.
דוריאל נטען מחדש ואילו מפניה אזל הדם ונאגר בגפיים, ממתין
להכרעה העתיקה "הלחמי או המלטי". ידה שהורמה נתנה את האות
ודוריאל ניתר אליה כקפיץ דרוך: "יס פליז..?". גרונה הצחיח
הכתיב אינסטינקטיבית :" סאם קולד ווטר". הוא ריחף לדלפק וחזר
עם כד מים צוננים ופלחי לימון.
"אי הופ דיס וויל דו?".
חיוך תכול כמעט שהסגירה. הוא מילא את הכוס. " אניט'ינג אלס
מאמ?" שאל  "ג'סט דה צ'ק פליז!" השיבה ביובשנות מעושה והציצה
בשעונה.
משמרת הערב הגיעה , דוריאל עדכן את  מחליפו בהזמנות הפתוחות
ובזוית העין הבחין בה סופרת מטבעות מניחה במאפרה ופוסעת אל
מחוץ לקפה.

הסיר את העניבה וחזיית המדים ופסע בעקבותיה. לא התייחס לחבריו
למשמרת שהזמינוהו לשולחנם לארוחת המלצרים החופשית וספירת
הטיפים.
. היא יצאה והוא אחריה . הרגישה שהוא שומע את הדופק שלה. ומה
אם דוריאל הוא בעצם מניאק מטורף שמחפש קרבן. הם עברו ליד שער
של מלון מפואר ברחוב הירקון. דלת הזכוכית נפתחה אוטומטית ופתרה
אותה משבריר שניה של התלבטות. היא נכנסה ללובי הענק בלי להביט
לאחור. צנחה על כורסא וחיכתה.
הלובי היה מלא אדם. גם בכורסאות הסמוכות לה ישבו בחורות.
חלקן היה לבוש בבגדי ערב יוקרתיים אך זנותיים משהו, היה משהו
מפתה  במבטן ובתנוחת אבריהן ששידר "אני לבד, בוא וקח אותי"
.היא נתקפה בסחרחורת.
הוא, בעקבותיה, נכנס אל הלובי הענק, נחת על כורסת העור שנפערה
מתחתיו ושקע בה תוך שחרור כמות אויר שהרעידה את מיתרי הבס
בפינת הפסנתר.
סתם זונה, זונת עילית, 5  כוכבים, יפה ורקובה, הרהר, איך הלך
שבי אחרי תכול עיניה וחיוכה המזויף. תוצרת חוץ, אין ספק, המבטא
נשמע לו משכנע מדי לישראלית מתחזה. היא אינה אמריקנית, גם לא
בריטית בזאת היה בטוח. מבטא האנגלית שבפיה דמה יותר למבטאן של
המתנדבות הסקנדינביות שעמן נפגש בהיאחזות בשרותו בנח"ל. עצם
המחשבה על ימי הנח"ל ולילותיו המפתים ועל ההזדמנות ללילה עם
אינגה ארוכת הרגליים שהחמיץ בשל ביישנותו, הציפה אותו בזרם
תשוקה וגעגועים שהועצם במבטי הנשים שישבו סביבו, בולעות את
גופו בעיניהן. כוחותיו נטשוהו. רצה לקום אך רגליו לא נשמעו לו.
המבטים וההזיות ששקע בהן הקשיחו את אברו וגרמו לאי נוחות בולטת
בחזית מכנסיו וההזיות הורידו למינימום את רמת ערנותו.

כשפקחה את העיניים, הם שכבו ערומים וצמודים מתחת לשמיכה בחדר
הפונה לים החשוך.
 "יו אר נוט פרופשנאל, אר יו?", שאל.
 "אוף קורס נוט, סטיופיד", השיבה וחשה בדמעה חמה על כתפה.