[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







נועם סולו
/
לבן באדום

לילה אחד, אחרי שנזרקתי בפעם המי יודע כמה,
יצאתי לטייל, לסדר את הראש, להבין למה זה קורה לי כל הזמן.
יש לי נטייה להתנתק מהעולם, אולי בגלל זה, מכוניות לא הפסיקו
להטריד אותי, עם הצפצופים הבלתי פוסקים שלהם, וזה עוד כשהם
התנהגו בנימוס.
בעודי מפתח תיאוריות פסיכולוגיות הנוגעות לטבע האדם, ולנשים
בפרט,
אני שם לב, שמישהו או משהו נמצא מאחוריי, אני מסב את ראשי
לאחור,
ומולי גור חתולים לבנבן, אפרוחי, פלומתי וקטון, אני ממשיך
ללכת, והוא אחריי, או היא, אני לא ממש בדקתי, וכבר היה חשוך.
וככה, זה נמשך, אני הולך, והוא אחריי.
זה לא היה חתול סתם, זה היה חתול מלכותי, שבמקרה נולד לרחוב,
אבל הרחוב לא הצליח לטשטש את הדם הכחול שלו, העיניים שלו היו
סגורות קמעה, הוא היה עדיין כל כך קטן.
אחרי שהתרגלתי לעובדה שהגור המקסים הזה בחר לו אותי כאימא
חדשה,
פתאום הוא מסתובב וחוזר לאחור.
שרקתי לו, היי גורי, גם אתה נוטש אותי?
אבל הוא לא ממש הבין מה אני רוצה.
טוב, חשבתי לעצמי, זה לא הלילה שלך, נתתי עוד שריקה, לא הייתה
היענות, אז המשכתי ללכת.
זה כבר היה די קרוב לבית שלי, וריחמתי על החתלתול הקטן הזה, מי
יודע
מתי הוא אכל פעם אחרונה.
אני חייב להודות, שהקשר שלי לחיות מסתכם פחות או יותר בכך שאני
מכיר בעובדה הבלתי נמנעת שגם אני אחד מהן.
אבל בכל זאת, החלטתי שלפחות הלילה הוא לא ילך לישון על בטן
ריקה.
חזרתי בזריזות הביתה, לקחתי שתי פרוסות לחם הכנסתי לשקית,
והתכוונתי לצאת.
חשבתי עוד רגע, חזרתי למטבח, הרמתי מכסה מעל סיר, שחיכה
בנאמנות על השיש, הוצאתי כמה כפות ממה שבישלתי באותו יום,
הכנסתי לשקית, ויצאתי לדרך עם הרגשה טובה כזאת בלב.
ידעתי שזו עלולה להיות טעות שהכנסתי אוכל חם לשקית,
כי לאוכל חם ריח מפתה, ואכן הרבה חתולים שהתרגלו כבר להיות
סמוכים על פח הזבל שלי, סברו שהנה באה "מנה חמה", אבל סימנתי
להם לא הפעם, חבר'ה, יש חתול חדש בשכונה, והלכתי אל הגור הקטן
שלי.
בדרך התרוצצו לי מחשבות בראש, אולי הוא הלך, והוא כבר לא מחכה
לי,
אבל ידעתי שזה לא יהיה ככה,
ידעתי שהוא יהיה שם, יחכה לי.

ואז מרחוק, ראיתי על הכביש,
כתם דם,
שקית האוכל רעדה בידי,
כתם דם קטן, שפלומת פרווה לבנה בצבצה ממנו.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
יעקב היה פה!


תרומה לבמה




בבמה מאז 1/10/01 1:03
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נועם סולו

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה