New Stage - Go To Main Page

עזרא כהן-ישר
/ Oktoberfest 2005

הוא הרגיש כאילו העיר מחכה רק לו אולי בעצם כי הוא למעשה לא
הכיר שם אף אחד. רק לפני שבוע הוא קיבל הודעה מנומסת שבישרה לו
שהוא התקבל ללמודים + מלגה ועכשיו הוא ציפה שהבחרות היפות של
הכרך התוסס יצטרפו אליו לסיבובי ניצחון.

היא הרגישה שהעיר מחכה לה הפעם כדי לחגוג בגדול אולי בגלל שלשם
שינוי היא הגיעה אליה עם שני האנשים שהיא הכי אוהבת. השנה, סבא
שלה לקח אותה איתו לתהלוכה המסורתית ובנוסף לכך החבר החדש שלה
ושני הידידים המגניבים שלו הצטרפו אליהם לטרנזיט העמוסה.

הם נפגשו בלב פסטיבל הבירה של מינכן. שמונת אלפים איש צפופים
באוהל ענק, אחד מ 15 האוהלים שמארחים חצי מליון מבקרים כל ערב
במשך 17 ימי הפסטיבל. הם שתו בירה קרה מכוסות זכוכית כבדה של
ליטר. בהתחלה הם סתם ישבו במקרה אחת מול השני. זה היה חלק
מהמשחק, לא היו כמעט מקומות פנויים באוהל הענק ואף פעם לא
יכולת לנחש מי יידחק ויתפוס את הספסל שלידך. כשהתזמורת על הבמה
במרכז האוהל הענק החלה לחמם את האווירה הם נעמדו כמו כולם
ורקדו עם הספסלים. כל חמש עשרה דקות בערך התזמורת עצרה לרגע.
"לחיים!!" צעק הזמר הכריזמטי, מלהיב בפשטות את כולם. הם השיקו
את הכוסות הכבדות והסתכלו זה לזו בעיניים. כבר אחרי חצי ליטר
היה נראה לה שהחבר שלה שקוע עמוק מדי בשיחות כדורגל עם הבנים
האחרים, אבל להפתעתה, היא לא כעסה. היא פשוט נתנה לאווירה
השמחה לזרום מהתזמורת לקהל וחזרה אליה. כשהתזמורת הפסיקה לכמה
דקות הוא חייך אליה ושאל אותה אם זאת הפעם הראשונה שלה
בפסטיבל. היא הסמיקה. הוא החמיא לה על השמלה המסורתית שהיא
לבשה לכבוד האירוע. היא באמת אהבה את השמלה הזאת. היא הייתה
שייכת פעם לאמא שלה והיא הרגישה גאה בזה שעל אף כל ההמבורגרים
והצ'יפס שהיא אכלה עם החברות בפרברים היא עדיין יכלה להיכנס
לשמלה בקלות. בהפרש של דקות הם הזמינו עוד ליטר בירה. בהפסקה
הבאה בין הריקודים הוא הציעה לה סיגריה. התזמורת חזרה לנגן
בדיוק ברגע שנראה לה שמתחיל להיות מעניין.

Hey, baby baby, Hoo Haa, I wanna know if you be my girl.
One, Two, Three...
התזמורת והקהל שרו באקסטאזה. היה כבר שמונה בערב. התזמורת
הקפידה עכשיו על שירים פשוטים וקליטים, הרי אלפי האנשים באוהל
הצפוף כבר שתו כדת בשעות האחרונות. כולם חזרו על המילים
הבנאליות שוב ושוב מניפים את כוסות הבירה בקצב. היא רקדה עם כל
הגוף, מעכסת קלות, מרימה רגל אחרי רגל, מסתכלת מדי פעם למעלה,
לכיוון התקרה, מסוחררת מהאווירה. הוא שתה אותה בצמא יחד עם
הבירה.
כשהשיר נגמר והשתרר לפתע שקט יחסי הוא הביט בעיניה ושאל אותה
בפשטות Would you be my girl? היא הסתכלה עליו לרגע, השפילה
מבט לעבר החבר שלה והידידים שלו. "לא" היא אמרה לו בצורה
ישירה. "אני לא אהיה הנערה שלך".
הוא נשאר שם עוד רבע שעה. הקסם פג. פתאום כל העיר נראתה לו זרה
ומאיימת. הוא עזב את האוהל חצה את הרחובות המוארים של אזור
הפסטיבל. הקרוסלות ומתקני השעשועים חלפו לידו אבל שום דבר לא
דיבר אליו יותר.
היא והחברים שלה עזבו לקראת סיום, שעה מאוחר יותר, בדרך חזרה
היא הרגישה מכונסת בתוך עצמה, מרוחקת וכלואה. היא לא מצאה שום
דבר עליז בטרנזיט העמוסה.



"תנו לי נקודת התייחסות אחת ואתם בנפשכם תצבעו איתה את כל
העולם" לחש לו ארכימדס הטוב לפני שהוא הלך לישון.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 21/1/06 21:22
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עזרא כהן-ישר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה