מהחלון האחרון בבית קומות גבוה,
הבטתי למטה וראיתי אלוהים.
הוא חייך אלי לרגע ועישן מן המקטרת,
וכשנשף יצר צורות של מלאכים קטנים.
הוא רכן מעל כלב מוכה בעל שלוש רגליים,
ואחז במגפה של זונה חסרת סבלנות.
כשהתכופפה אליו להאיץ בו - הכניס ידו אל בין רגליה,
וצחוקה גרם לכל הזכוכיות לרעוד.


מהחלון האחרון בבית קומות גבוה,
הבטתי למטה וראיתי אלוהים.
צעקתי אליו, התחננתי שיחכה לי,
אך הרוח נשאה קולי לכל האחרים.
הגברים המשיכו הלאה, הנשים רק נבהלו,
הרגשתי זעמן של כל הממלכות שנפלו.
קראתי וקראתי ולבסוף אבד קולי,
הטחתי בו אשמה ופחד, רוך וטוהר וכאב אינסופי.


מהחלון האחרון בבית קומות גבוה,
הבטתי למטה וראיתי אלוהים.
הוא הניף את ידו, הפנה לי את גבו,
והשמיים התכסו בענני דמעות שחורים.
אל תוך ים של מטריות קפצתי,
צלב גדול מעץ קשור מאחורי גבי.
עכשיו חסרים רק פטיש ויתדות, הוא אמר,
ובעיניו ראיתי את עיני אימי.