[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








הייתי חוקקת את עצמי על אבן
כדי שיום אחד,
אני אוכל להביט לאחור
ולראות,
שהייתי.



לפעמים אני לא יודעת להתמודד...
קשה לי לחדור פנימה,
אני ישר רוצה החוצה,
ניגודים מייאשים אותי
חולשות מפחידות אותי
אי שלמות מרתיעה אותי.
אז אני נותרת ועומדת
שם, בצד.



לא שאכפת לי מה הם אומרים,
או שאולי בעצם
כן אכפת לי מה הם אומרים?
לא משנה, כי  אחרי הכל,
זה לא ממש אכפת לי.



אני הכי חופשייה בעולם
יכולה לעשות הכל.
ללכת לכל מקום, לכבוש כל פיסגה,
לעשות כל דבר שמתחשק.
אני הכי חופשייה בעולם
אבל לא מצליחה לצאת.


הצילו




אני לא חושבת שיש קשר בין הבתים, אבל אני לא בטוחה. בכל מקרה,
הם יצאו ממני ביחד אז השארתי אותם כך







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הייתכן, ראש
המחלקה למבצעים
מיוחדים אדריאן
אדרנוב
איבנוביץ
נתן לי סוכרית
גומי


תרומה לבמה




בבמה מאז 17/10/05 7:12
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שירה האלפין

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה