New Stage - Go To Main Page

רועי-לי עמית
/
יכאיב יותר

יושבת ככה,
כלום לא קרה,
כי באמת...
ולמה? לא יודעת
יושבת ככה לא בוכה,
עדיין בגדים של מסיבה,
ואני סתם יושבת.. בלי סיבה
כי אם אני אלך לשטוף את הדמעות,
יבואו חדשות,
יותר גדולות,
ומכאיבות,
כי ככה לא יראו אותי,
רק אני לבד,
בוכה,
כמו תמיד,
בוכה לבד...
ומתביישת בעצמי,
אני בוכה!
למה?
למה לא לשטוף את הדמעות,
כי זה יכאב,
עכשו כואב יותר,
אבל הפחד,
שום דבר יותר לי לא עוזר,
גם לא עזר,
אבל שימחה,
כזאת שהיתה ולא היתה.
אמרו לי שאני שמחה,
אולי זה טוב,
הם לא רואים את הדמעות שלי,
אני לבד,
בוכה,
על מי?
על מה שלא יהיה?
גם לא היה!
סתם עוד טיפשה...



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 1/10/01 0:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רועי-לי עמית

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה