כשאתה שבע אבל עדיין רעב.
כשנחת כל היום אבל אין לך כח להרים רגליים.
כשהעיניים כואבות מעייפות אבל אין סיכוי שתלך לישון.
כשבשיא החום אתה מקבל צמרמורות, ולא חשוב כמה חם המקלחת צריכה
להיות חמה עוד יותר.
כשככל שיש יותר אנשים מסביבך ככה אתה יותר לבד.
כשהשקט גורם לך לשמוע דברים בבירור, והרעש מביא געגועים לקולות
של השקט.
כשאתה חושב בלי לעשות ועושה בלי לחשוב.
כשאחרי כל צעד קדימה אתה מפיל את עצמך אחורה.
כשבשיא הפנטזיה אתה מכניס סיוט.
כשהכי רע לך אתה מחייך הכי הרבה.
כשאתה הכי קרוב לאמת באים השקרים הכי טובים.
כשאתה כולך הרוס מבפנים באה היצירה הכי טובה.
כשנחמדים אליך אתה מוטרד וכשפוגעים בך אתה נרגע.
כשאתה מפחד משטחים פתוחים כמעט כמו שאתה מפחד ממקומות סגורים.
כשהכי הכי עצוב לך בעולם, אתה לגמרי לבד מול כולם, והעולם כבר
הפסיק להתקדם ועבר לצעוד אחורה, בנקודה הזאת ממש, אתה מתמלא
שלווה, וחיוך אמיתי ונדיר מופיע לכמה דקות.

אתה עדיין רעב.