תמיד היא הייתה לצדה. הן היו בלתי ניתנות להפרדה.

עוד מהגן הן תמיד היו בונות ארמונות בחול ביחד.
בבית הספר היסודי תמיד היו חולקות סודות, שרק שתיהן היו
יודעות, היו כותבות אחת לשניה פתקים ומקשטות יפה, הן גם התאהבו
ביחד לראשונה בחייהן.
בחטיבת הביניים הייתה הנשיקה הראשונה שלהן, כל אחת ואהובה, אך
לאחר זמן מה גם באה הפרידה הכואבת, והשתיים ידעו היכן למצוא
אוזן קשבת וכתף לבכות עליה.
בנים נוספים נכנסו לחייהן ויצאו מהם, והשתיים עדיין חברות
טובות כאחיות, גם בתיכון. נאמנות אחת לשניה ונשבעות שבחיים לא
ייפרדו.
עד שהן התאהבו באותו נסיך.

היה זה לילה גשום, אחרי הריב הגדול של הבנות.
סיגל באה לישון אצל דנה כאות פיוס בתקווה שהן יחזרו להיות
חברות טובות כמו בעבר.
הן ישבו על המיטה עם שקית צ'יפס ענקית וראו סרט אימה, אבל אף
אחת מהן לא באמת עקבה אחרי הסרט.
לשתיהן התרוצצו מחשבות על אותו בחור. היריבות בניהן עדיין
הייתה בעיצומה, אך רק מבפנים, והשנאה החלה מחלחלת עמוק יותר
ויותר.

הסרט נגמר, כבר מאוחר.
הן נכנסו למיטה והתכסו עד האף, ודיברו. כהרגלן, כמו כל פעם
שדנה באה לישון אצל סיגל או ההפך.
הן הכי אהבו לדבר, ולשפוך את הלב אחת בפני השניה.
אבל הפעם זה היה מזויף.

כבר 5 לפנות בוקר. סיגל שקועה בשינה. ההורים של דנה עדיין לא
חזרו מהבילוי של יום שישי בערב, וכך גם אחותה הגדולה.
דנה היחידה שערה. בחוץ משתוללת סערה איומה, גשם זלעפות, ברקים
ורעמים ורוח חזקה.
החלון נפתח מעט ווילון התחרה הורוד של דנה נרטב טיפה. היא קמה
במהרה וסגרה את החלון.
גל קור הקפיא את עצמותיה.
היא יצאה מהחדר, פסעה אט אט למטבח.
פתחה את המקרר ולקחה בקבוק קולה, מזגה לעצמה כוס ושתתה.
בקבוקי הבירה וקערת הפופקורן מאתמול עדיין על השיש. חשוך. היא
ניקתה את האשפה, שמה את הקערה בכיור, והבחינה בניצוץ בזווית
העין.
היא הביטה לעבר הסכו"ם המבריקים המשדרים הבזקי אור, בעיקר
בחושך. זה כל כך שובה את העין.
דנה עמדה שם קפואה, מול כלי האוכל, במטבח החשוך, כשבחוץ עדיין
סערה.
היא התקדמה לעבר הכלים, והבחינה בסכין חדה ביותר. אי אפשר שלא
לשים לב אליה.
לאט לאט רעיון נורא נרקם במוחה הקודר, היא הרגישה את השנאה
חודרת אט אט לליבה, אט אט משתלטת עליה על גופה ועל מעשיה.
דנה הושיטה יד לעבר הסכין. "נגמור עם זה מהר וזהו" חשבה לעצמה
"אף אחד לא ידע".

בבוקר, אמא של דנה היתה בטוחה שסיגל חזרה הביתה, אמא של סיגל
היתה בטוחה שהיא נשארה אצל דנה, אבל חדר הזבל שמאחורי הבית של
דנה ידע את האמת.