New Stage - Go To Main Page


שאלתי אותך
מה אם אני לא אוכל להפסיק לבכות
לעולם
אמרת שאף פעם לא הכרת
מישהו שבכה לנצח
וגם אותי לא הכרת
בעצם.



יש במדרכות שתיקות
של סוף קיץ קיבוצי
טיפוסי
לי לחשוב
שהחום הזה יעבור
ושהכל יחזור
להיות שוב סגול
כמו פעם כשידעתי
כשהרעב לא כירסם לי
את הקרביים
כשלא כססתי ציפורניים
כשלא היססתי
אמרתי לך
זיין לי את הצורה
אחר כך נדבר
אלאניס בסתר
באה לבית שלך
ואני
אסור לי
להישאר.





שירי צווחת על אייל
ובדיוק מפסיקה להחליף חיתולים
מיה מצלמת את ניו יורק
וכותבת מכתבים עצובים
גומא מזמין אליו זונות תל אביביות
ועורך. ושוכב עם גברים
ואני מאוהבת בך
סביר להניח שרק אני עוד יודעת
איך לעשות אהבה
ולבד לי
ויש לי רסיסים בעיניים
וטוב
וגם לך בינתיים
ואני מתגעגעת
לפנקייקים של שבת
לגיטרה חשמלית לפנות בוקר
לקלסרים ולמחברות
לאגרופים ולצרחות
לשש
כוסות וצלחות.




אבא מכבה
את המחשב כשאני נכנסת
אמא על כדורים
נגד דיכאון
הכל אצלנו תמיד בסדר
הכל דפוק
כמו שעון

אני לא סטריאוטיפ
של בית הרוס
סתם תמיד עצובה.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 16/10/05 21:24
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ניקול עילם

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה