אתה מתקפל בתוך קופת סיגריות ווינסטון אדום ומנסה למצוא תנוחה
שיהיה לך בה נוח. וכל זה, דווקא על הכיסא הכי מחורבן והכי לא
נוח מכל הכיסאות שיש פה בפאב הזה שמלא ביתושים. אתה מנסה למצוא
עניין ומוצא את עצמך מעשן עוד חמש סיגריות ברצף כדי להעביר את
הזמן. כולם מדברים על דברים שברור שיש לך הרבה מה להגיד עליהם,
אבל הגעת למצב שלא ממש אכפת לך, וזה לא שלא אכפת לך, פשוט משהו
קורה , והבעיה היא שאתה לא יודע בדיוק מה קורה, או שאולי אתה
לא רוצה לדעת מה קורה, ובכלל הכל נשמע לך כמו זמזום אחד גדול.
ממתי בכלל מישהו ישב וחשב להקשיב לבעיות לבעיות של כולם? ומי
החליט שזה מעניין למישהו את התחת?, אבל ככה זה עם יתושים. לך
תדע בכלל מה עובר ליתוש שמולך בראש, מה הוא חושב עליך, הוא
מקשיב לך? הוא צוחק עליך? ויכול להיות שבזמנים מסויימים הוא
סתם יושב מולך, או שאתה בכלל סתם יושב מולו.

לפעמים אני יושב מול מישהו ובכלל מסתכל על מה קורה מאחוריו,
המילים שיוצאות לו מהפה יורות עליי צרורות של דברים לא חשובים
בכלל ואני נהדף במחשבות שלי אל עולם הסתם שבזמן האחרון מציק לי
יותר ויותר. זה הרי לא כמו שתשב לבד עם מישהו ותדברו באמת על
האמת, זה מעין מפגש על שיש בו מלא אנשים, אני אוהב לקרוא לזה
מפגש היתושים. הרי היתוש לא עוזב, ולא חושב, סתם מזמזם לך
באוזן ומנפח לך ת'ראש, ומרוב דיבורים של מלא אנשים על כלום אני
מקבל ריקנות אינסופית מרוב שאני בעצם מלא בכלום, ובאותו הרגע
אני חושב לעצמי בראש שהיתושים האלה חייבים לעזוב, וברגע שהם לא
מבינים את הרמז, הם חייבים למות. זה הרי ממש מבאס לצאת לשתות
בכיף ולמצוא את עצמך צולל בחלל איסופי של ריק אדיר, צורח ומנסה
לתפוס משהו בדרך בכדי למנוע את המשך הצלילה.

אז היום קמת על רגל שמאל, ורעשים של דיבורים שדוברו כבר אתמול
עדיין מהדהדים לך בראש ומזכירים לך שעד שלא תעשה כלום בעצם שום
דבר לא יקרה. זה מאוד קל לדבר, במיוחד שהמוח שלך צועק ומבקש
עזרה מהחוף בזמן שהוא טובע בים של אלכוהול. אבל עכשיו בוקר,
ובבוקר הכל תמיד נראה אחרת, ואפילו הרצונות שלך משתנים וכל
העולם של הלילה מתהפך מצד לצד ונעלם איפשהו באוויר ומחכה
לתוצאות של מבחן הזמן. והיתושים, הם עכשיו בטח כל אחד
בעיסוקיו, מזיינים את השכל למישהו שעומד לידם וממלאים את
הריאות שלהם ברכילות עסיסית ומשעממת לערב הבא, כדי שיהיו
בעניינים. אני מבחינתי אגיע עם קופסת סיגריות ווינסטון אדום
כדי שבמקרה הצורך אני יוכל להתקפל בתוכה, ולתפוס מחסה מעקיצות
מציקות ומעצבנות של יתושים. נראה לי שלפעמים בא לי פשוט למעוך
את כולם, לשכוח שהם קיימים בכלל, ולהמשיך בדרכי. אבל אל תתפסו
אותי במילה, אל תהיו יתושים.