אז כן אני אדם חסר משמעת עצמית בגרוש, אז כן אני אדם חסר
ביטחון עצמי בגרוש,
כן אולי אני גם חסר תועלת. אני כבר לא יודע כלום אני שונא בי
הרבה דברים,
אבל בזמן האחרון אני הכי שונא את חוסר השינה שלי, את אותו סוג
מחשבות שרצות בי שוב ושוב.
ילדה אני רוצה שתביני, זה לא את, בהחלט שזה לא את, אבל בטח
בגללך אני לא יכול להיות אני שוב, בטח לא איך שאני הייתי עד
עכשיו.
לא אותו אדם, לא אותו ילד, לא אותו חסר תועלת.
מחשבות רצות עד אובדן חושים מסחרר שרצות בי עד אין סוף
אותו מבט שכרגע נראה לי מכושף
בטח הוא היה מכושף, כי אם לא מי יכול להסביר לי את אותה הרגשה
שמסחררת לי את הראש מזה מספר שבועות ומייגעת את חוסר האונים
שאני שרוי בתוכו?
מי קבע מה אני יכול לעשות ומה לא?
ומי פה קובע את החוקים?
ואם אותה הרגשה היא עוד יצירה של אלוהים, אז שימות המנוול
הזקן, כי קללה שכזו לא תרפה ממני שנים.
וכן, אני בטוח היום שזה בגלל אותו מבט מכושף.
אל תעמדי שם בכיליון עיניים, מסתכלת בעצמך באותו מבט של "לא
עשיתי כלום," כי בגללך הכל. כן, בגללך. אני לא ישן בגללך, אני
לא מתפקד.
אבל אני כל כך רוצה שהשינה הבא שלי שתבוא תהיה לצידך, כי אאמין
שבאותו יום שאולי גזור לו לא הגיע אני אקום בבוקר ואראה אותך
לידי.
ומי אמר שיש מצב ויבוא אותו יום שאני ישמע את המשפט "עוד חצי
שעה אני אצלך ילד?"
מי ייתן.