לפעמים כשאני מרגיש מעט עצוב
קצת לבד,
קצת בודד
קטן וגם עלוב
אני יוצא לבד החוצה
יושב על הספסל
ואומר מילה אחת
שמתגלגלת לה עד בכלל
איצטרובל, איצטרובל, איצטרובל, איצטרובל,
איצטרובל, איצטרובל, איצטרובל.
כשהגעתי לבית ספר לא הייתי מקובל
הרביצו לי הילדים
הייתי די מושפל
אז במקום להתבאס
ולהיות די אהבל
אמרתי מילה שעודדה אותי
עודדה אותי - חבל
(חבל על הזמן כמה שהיא עודדה אותי...)
איצטרובל, איצטרובל, איצטרובל, איצטרובל,
איצטרובל, איצטרובל, איצטרובל.
ואז כשגדלתי ומצאתי עבודה
עם בוס קצת מעצבן
שלא ידע מהחיים שלו
אז כל פעם שהציק לי,
כן - הוא היה נבל,
הלכתי ליער סמוך וקטפתי
וזרקתי עליו
איצטרובל, איצטרובל, איצטרובל, איצטרובל,
איצטרובל, איצטרובל, איצטרובל.
איצטרובל, איצטרובל, איצטרובל |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.