[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אוריה בר מאיר
/
החיים על ספסל

דמויות:
הומלס
פקיד הוצעה לפועל
שוטר
מחלק עיתונים - חובה שהוא יכול לנסוע על אופניים עם יד אחת
בלבד וחובה שהוא טוב בכדורסל.
מוכר משקאות
ציוד:
ספסל
עץ
פח
עיתונים
אופניים - עם סלסילה מקדימה בשביל העיתונים.
מגש

מסך עולה:
התפאורה של הבמה היא גן ציבורי, במרכז הבמה עומד ספסל שלידו יש
פח וליד הפח יש כמה בקבוקי בירה ריקים. על הספסל שוכב ההומלס
(מעיל חום ארוך וישן, כובע צמר בלוי ונעליים בלי סוליה.)
מכורבל בתוך ערמה של עיתונים. בצד הבמה יש עץ אשוח גדול.
פקיד הוצאה לפועל (מישהו בן 40 בערך, עם פנקס): (נכנס לבמה מצד
ימין וניגש לספסל, רואה שההומלס שוכב שם והוא מתחיל לטלטל
אותו.) קום כבר! חתיכת נבלה!
הומלס: (מתעורר בבהלה.) מה?! מה קרה? עוד פעם הג'וקים האלו
מנדנדים לי עם העיתון?
פקיד הוצאה לפועל: (מפסיק לטלטל את ההומלס.) אתה צריך להפסיק
לשתות בירה. טוב, באתי לעקל את הספסל הזה, אז קום.
הומלס: מה?! אבל אני בניתי אותו! בשתי הידיים הממש מסריחות שלי
שחצי שנה לא ראו מקלחת (מציג לפקיד ההוצאה לפועל את הידיים
שלו.).
פקיד הוצאה לפועל: (סותם את האף.) רק חצי שנה?! טוב, בקיצור זה
לא משנה. הרי יש הרבה אנשים שבונים את הבית שלהם בעצמם, אתה
רואה את כולם גרים שם? לא.
הומלס: (מקנח את האף בשרוול של המעיל שלו.) לא, בד"כ הם עוברים
לקיבוץ לפני שמישהו בכלל מספיק לעקל להם את הבית.
פקיד הוצאה לפועל: (מקמץ אגרופים.) יש לך משהו נגד
קיבוצניקים?
הומלס: תשמע, אני קפיטליסט, אתה לא מצפה ממני לאהוב
קומוניסטים, נכון?
פקיד הוצאה לפועל: (בטון ממש עצבני.) טוב, קום מהספסל!
הומלס: אבל אין לי שום חובות לבנק!
פקיד הוצאה לפועל: אבל יש קיצוצים בתקציב של הגן הציבורי,
תשמע, אני בטוח שתמצא לעצמך ספסל אחר.
הומלס: אבל אז מחלק העיתונים לא ימצא אותי.
פקיד הוצאה לפועל: מחלק העיתונים?!
הומלס: ברור, הנה הוא מגיע (מסתכל לצד ימין של הבמה.).
פקיד הוצאה לפועל: (מסתכל יחד איתו.) מה לעזאזל?!
מחלק עיתונים (בן 17 בערך): (נכנס מצד ימין של הבמה על
אופניים.) מה שלומך חבר? (זורק את העיתון וקולע לפח שליד
הספסל.) יש הרבה דברים מעניינים היום בעיתון. תגיד, מי האיש
הזה (עוצר את האופנים וניגש להומלס ולפקיד ההוצאה לפועל)?
פקיד הוצאה לפועל: (בקול רשמי.) אני הוא פקיד הוצאה לפועל
ובאתי לעקל את הספסל של ידידך.
מחלק עיתונים: תשמע, חבר, אתה קצת מדבר אאוט. ותשמע, האיש הזה
לא בחובות לבנק.
פקיד הוצאה לפועל: טוב, אתה לא יכול לצפות ממי שאין לו חשבון
בבנק שיהיה לו חוב לבנק. אבל יש קיצוצים בתקציב של הגן
הציבורי. תקשיב, אני בטוח שהוא ימצא ספסל אחר ושהוא ידאג לעדכן
אותך בקשר למיקומו החדש. וזה מזכיר לי, מאיפה יש לך כסף לעשות
מנוי לעיתון?
הומלס: נראה לך שאני מההומלסים שלוקחים עיתונים מהפח ומתעטפים
בידיעות ישנות? אני כל יום מנגן בכינור איזה שעתיים שלוש ואחרי
חודש יש לי מנוי לשנה.
פקיד הוצאה לפועל: ויש לך כסף לאוכל?
הומלס: (מצביע על בקבוקי הבירה הריקים.) עונה לך על השאלה?
מחלק עיתונים: (בהתפרצות.)  ואחרי שלא ידענו מה תיבת הדואר
שלנו הוא החליט שהפח הזה יהיה תיבת הדואר שלו.
פקיד הוצאה לפועל: (מגלגל עיניים למעלה.) לא בקשתי ממך להתערב,
ילד. (בסינון.) הילדים של היום, כולם שטינקרים חסרי כבוד.
(בקול.) זה בהחלט מעניין, אבל אולי אתם מוכנים לקבוע לעצמכם
ספסל אחר להיות בו?
הומלס ומחלק עיתונים: ומה עם השוטר?
פקיד הוצאה לפועל: שוטר?!
הומלס ומחלק עיתונים: ברור, הנה הוא מגיע (מסתכלים ימינה.)
פקיד הוצאה לפועל: (מסתכל יחד איתם.) מה לעזאזל?!
מחלק עיתונים: (מתחיל למשש בכיסים.) Fuck! שכחתי את הכסף של
הקנס שאני צריך לתת לו!
פקיד הוצאה לפועל: למה אתה צריך לשלם לו קנס?
מחלק עיתונים: דחפתי אותו בתור לסופגניות.
פקיד הוצאה לפועל: (מגלגל עיניים לתקרה ומסנן.) לא ייאמן, לא
רק שהילדים של היום הם שטינקרים קטנים ופושעים קטנים, השוטרים
של היום ממש מפגרים.
שוטר: (נכנס מצד ימין.) היי חברים! היי איש שאני לא מכיר.
פקיד הוצאה לפועל: (מסנן.) אידיוט. (בקול.) שלום, אני פקיד
הוצאה לפועל, ובאתי לעקל את הספסל של ידידך.
שוטר: שמע, סגנון הדיבור הזה כבר אאוט לגמרי (בא לפח בלי שאף
אחד שם לב ולוקח משם את העיתון, אבל לא פותח אותו במשך כל
ההצגה, אלא שם אותך מתחת לבית השחי.).
פקיד הוצאה לפועל: (לעצמו בקול.) אתה תחליף עבודה כשתגמור כאן.
אתה תחליף עבודה כשתגמור כאן.
שוטר: אני ממליץ לך לקחת פסיכולוג, אתה קצת פסיכי.
פקיד הוצאה לפועל: (מתאפק לא לחנוק את השוטר.) ובכן, מה אתה
קשור להומלס הזה?
שוטר: אחרי שהוא משלם לי דמי חסות אני לא מגרש אותו מהספסל.
הומלס: למרות שלא נראה לי שהודיעו על התנתקות מספסלים שבנית
בעצמך.
פקיד הוצאה לפועל: אתה גם קפיטליסט וגם ימני?
הומלס: זה הולך טוב ביחד, לא? חוץ מזה כל השמאלנים אותו דבר!
ישאלו אותם "אם יהיה שלום תסכימו להתאבד?" וישר אתה רואה את
כולם קופצים מהגג.
פקיד הוצאה לפועל: (בקול קטוע, מסנן.) שוטר מושחת, מוכר
עיתונים שהוא גם פושע, הומלס שישן במקום שהוא בנה בעצמו, מה
קורה כאן לעזאזל?!
שוטר: אולי פסיכולוג לא יספיק, לך לפסיכיאטר.
פקיד הוצאה לפועל: אדוני השוטר, האיש הזה ישן על ספסל שהורו לי
לעקל.
שוטר: אדוני, לאיש הזה אין שום חובות בבנק.
פקיד הוצאה לפועל: (לאט.) את זה כבר הבנתי, אבל יש קיצוצים
בתקציב של הגן הציבורי, יותר מדיי קיצוצים. אני בטוח שהוא יוכל
לעבור לספסל אחר שם אתה תגבה ממנו את דמי החסות ומחלק העיתונים
הפושטק הזה יביא לו את העיתון לשם.
שוטר, מחלק עיתונים והומלס: אבל מה עם מוכר המשקאות?
פקיד הוצאה לפועל: (בייאוש.) מוכר המשקאות?
שוטר, מחלק עיתונים והומלס: ברור, הנה הוא מגיע (מסתכלים
ימינה.).
פקיד הוצאה לפועל: (מסתכל יחד איתם.) מה לעזאזל?! יש לי הרגשה
של דז'ה וו.
מוכר משקאות (דומה מאוד להומלס במאפייני הלבוש, עם מגש שתלוי
לו על הצוואר מלא בבקבוקי בירה וכל מיני שקיות, עם ראסטות ואף
אדום משכרות): (נכנס לבמה.) מה קורה חבר'ה? מי זה הטמבל בחליפה
של ההוצאה לפועל?
פקיד הוצאה לפועל: (מקמץ אגרופים.) אני הוא פקיד ההוצאה לפועל,
ואני מקווה שקיללת אותי מתוך שכרות.
מוכר משקאות: לא, האף שלי סתם אדום, אני תמיד מקלל בכוונה. ומה
אתה עושה פה, טמבל?
פקיד הוצאה לפועל: (מנסה להרביץ למוכר המשקאות. מסנן.) חתיכת
פושטק מסריח!
מחלק עיתונים והומלס: (מחזיקים את פקיד ההוצאה לפועל.)
מחלק עיתונים: תירגע חבר! כולה איש שיכור!
הומלס: הרגע הוא אמר שהוא לא שיכור!
מחלק עיתונים: תפסיק להתעסק בקטנות! (לפקיד ההוצאה לפועל.)
תעזוב אותו, כשהשוטר ילך תוכל לזיין אותו מכות!
פקיד ההוצאה לפועל: (נרגע.) אם זה עניינך, פושטק חצוף ודוחה
שכמוך, באתי לעקל את הספסל של ידידך.
מוכר משקאות: אתה כזה אאוט בדיבור שלך, טמבל.
פקיד הוצאה לפועל: אידיוט! עכשיו אתה והחברים שלך תעופו מפה
ואני אקח את הספסל הזה ואמכור אותו.
מוכר משקאות: אבל אין לו חובות בבנק.
פקיד הוצאה לפועל: (צועק.) הבנתי את זה! אבל יש קיצוצים בתקציב
של הגן הציבורי! עכשיו עופו מכאן!
מחלק עיתונים: אבל מה עם... שיט! נגמרו החברים שלך, אחי!
הומלס: אתה רומז שאין לי חברים?
מחלק עיתונים: אולי...
הומלס: (תופס את מחלק העיתונים ותוקע את הראש שלו בפח שליד
הספסל.)
מחלק עיתונים: היי! לא היה פה עיתון קודם?
הומלס: ידעתי! הג'וקים לקחו לי אותו!
שוטר: אה, רצית לקרוא את זה, סליחה, חשבתי שזה לא שייך לאף אחד
(שומט את העיתון בצד ימין של הספסל.).
שוטר, מחלק עיתונים והומלס: (הולכים מכות בזמן הדיאלוג הבא:)
מוכר משקאות: (לפקיד ההוצאה לפועל.) תתעלם מהטמבלים האלה,
טמבל, רוצה סמים?
פקיד הוצאה לפועל: לא, תודה, אתה מוכן להעיף אותם מפה?
מוכר משקאות: בטוח? יש לי גראס, חשיש, ג'וינט, מריחואנה,
קציצות...
פקיד הוצאה לפועל: קציצות?
מוכר משקאות: של סבתא שלי, היא כל הזמן מכניסה לשם בטעות 5
ליטרים בירה, מכניס אותך לעולם המסטולים, טמבל.
פקיד הוצאה לפועל: תודה, אני אוותר, תעיף אותם מפה.
מוכר משקאות: תן לי רגע לראות את הרשימות שלך, טמבל.
פקיד הוצאה לפועל: טוב (נותן לו את הפנקס.).
מוכר משקאות: (קורא את מה שכתוב.) בחיי אתה טמבל, טמבל.
פקיד הוצאה לפועל: (מרים גבה.) הא?
מוכר משקאות: כתוב כאן "הספסל שליד עץ הברוש הגדול", נכון
טמבל?
פקיד הוצאה לפועל: ו...
מוכר משקאות: (מצביע על העץ שהוזכר בהתחלה.) זה עץ אשוח!
טמבלים!
פקיד הוצאה לפועל: בחיי אתה צודק, (לשוטר, מחלק העיתונים
ולהומלס.) חברים.
שוטר, מחלק עיתונים והומלס: (מפסיקים ללכת מכות.)
פקיד הוצאה לפועל: מצטער חברים, הייתה פה טעות, זה לא הספסל
הזה.
הומלס: נו בטח שזה לא הספסל הזה. בניתי אותו בעצמי בלי הוראה
של הגן הציבורי, הספסל הזה לא שייך לאחראי עליו בכלל!
פקיד הוצאה לפועל: אז בגלל זה כל הזמן זיבלתם לי את המוח על זה
שאין לו חובות לבנק?
מוכר משקאות, שוטר, מחלק עיתונים והומלס: כן!
פקיד הוצאה לפועל: ביי (יוצא מצד שמאל של הבמה.).
הומלס: אפשר לתבוע אותו על הטרדה?
שוטר: ברור, אבל מאיפה יהיה לך כסף לתבוע אותו?
הומלס: דמי החסות גם מבטיחים לי כיסוי כספי בתביעות משפטיות,
זוכר? אתה תשלם על זה.
שוטר: (מתבלבל.) נראה לי שבגלל שהוא לא עשה את זה בכוונה אז זה
לא אפשרי.
מחלק עיתונים: ביי (יוצא מצד שמאל של הבמה על האופניים.).
שוטר: היי! בוא הנה ותן את הקנס (יוצא מצד שמאל של הבמה
בריצה.)!
מוכר משקאות: (נותן להומלס כמה משקאות, מקבל קצת כסף ויוצא מצד
שמאל של הבמה.)
הומלס: (בהרהור.) איזה גן ציבורי לוזר, עם חובות לבנק, נראה לי
אני אעבור לגן ציבורי אחר שם לא יטרידו אותי כל מיני פקאצות
שנקראות פקידי הוצאה לפועל.
פקיד הוצאה לפועל: (ברקע, מחוץ לבמה.) אז למה לא נתת לי לעקל
את הספסל הזה?!
הומלס: כי זה היה כיף לראות אותך מתעצבן.
פקיד הוצאה לפועל: (נכנס מצד שמאל של הבמה.) נמאס לי! אני
מתפטר (יוצא מצד ימין של הבמה.)!
הומלס: (לוקח את העיתון שנמצא מצד ימין של הבמה וקורא בו.)
שיט! הלוויתן הזה נהיה קומוניסט מיום ליום!
מסך.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"מצד אחד... אבל
מצד שני..."





"משפטים ששומעים
במכולת" בהוצאת
בוליביה ושות'.


תרומה לבמה




בבמה מאז 22/10/05 9:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אוריה בר מאיר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה