הם יוצאים יחד כבר ארבע שנים. הוא התחיל לחשוב איך הוא הולך
להציע לה נישואין.
שלושה ימים הוא כבר מסתובב בחנויות תכשיטים בכל העיר מחפש את
הטבעת, הטבעת שהכי תתאים.
מריץ בראש כל מיני אירועים מהעבר המשותף שלהם.
בדבר אחד הוא בטוח, כשיתחתנו הוא רוצה להפסיק את הטריו שהם
נסחפו אליו בשנתיים האחרונות. היא חברה טובה שלהם, הם אוהבים
אותה מאוד, נפגשים איתה כל כמה שבועות וזה תמיד נגמר במיטה.
הוא נזכר בפעם הראשונה שהחברה שלו הציע לו להכניס אותה למיטה
שלהם, הוא קצת התלבט. זכר את שסיפרה לו חברתו על העבר המפואר
שלה ביחסים איתה ואיתו. רק כשהבין שהיא בטוחה באהבתה אליו
הסכים.
בהתחלה זה הרגיש לו מוזר, הוא היה צריך הרבה אלכוהול. אף פעם
לפני כן לא היה עם שתי בחורות. בהמשך התרגל ואפילו מאוד נהנה
אבל עכשיו זה כבר מיותר. הוא רוצה להתחתן, להסתדר, להירגע.
את הטבעת המיוחלת מצא בסוף ברחוב אלנבי. הרחוב הזה כל כך שונה,
חשב לעצמו, מפויח ושחור, מלא באנשים קשי יום, סוחרים, חלפני
כספים של השוק האפור, אוטובוסים ורעש, הרבה רעש לעומת הרחוב
הקטן שהם גרים בו ממש לא רחוק.
הוא אוהב את אלנבי, אוהב את הבניינים היפים בו. אומנם רובם
זקוקים לשיפוץ, אבל מתחת לכל השכבות המלוכלכות אפשר עדיין
לראות את היופי הראשוני שלהם, את הסגנון.
צועד לו באלנבי הטבעת בכיסו. ממשש הוא באצבעותיו את הטבעת,
מאושר שום דבר בעולם לא הולך להרוס לו את זה. מתכנן הוא את
האירוע לפרטי פרטים.
הוא יגיע הביתה יסדר אותו, יבשל, יעמיד נרות בסלון, מוסיקה
נעימה ברקע.
עכשיו הוא כבר בורר את המילים, כולו עסוק ברגע הזה שבו יגיד את
הדברים.
והיא?
היא כרגע אצל החברה.
גם היא מאוד עסוקה. חושבת מחשבות ומתכננת כל מילה.
רוצה להגיד לו, אבל קשה לה נורא. היא מתכננת פרידה.
בחברה מאוהבת היא כמעט מההתחלה, גם אותו אוהבת אבל זו אהבה
שונה.
חושבת: "די הגיעה השעה, אני לא יכולה למשוך את זה יותר. יודעת
שהוא ייפגע אבל חייבת להחליט את ההחלטה".

יוצאת מביתה לכיוון הדירה, הוא בא מולה...