[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







צ'רני שחר
/
חרמנית

היום היא חרמנית שחבל על הזמן. היום בערב היא תפגוש בפאב את
ההוא שהיא קבעה איתו בבוקר בדרך לעבודה. תוך שנייה היא גרמה לו
לקבוע איתה, דיבור קליל, חיוך פה, חיוך שם, נו אתם יודעים,
מקצוענית.
אח"כ היא הלכה לעבודה והתענגה על עצם המחשבה שהיא יכולה לחשוב
על זה כל היום, לחשוב איך היא "הפילה" אותו ברשת השקופה שלה,
והוא כמו עיוור, לא ראה כלום. העונג שלה היה מלחשוב על איך
היום בלילה היא תזיין אותו כל כך חזק, לא תראה אותו ממטר, פשוט
תזיין לו את הצורה ולא תראה כלום חוץ מזין. והמחשבה הזאת
שעוברת לה בכל הנקודות בגוף והופכת לתחושה של רטט מגרה עושה לה
את זה. אפשר לומר שהיא הדליקה את עצמה באנרגיה שתעזור לה
להעביר את יום העבודה המשעמם הזה בין מכונת הקפה למכונת
הצילום.

בכל פעם שהיא נכנסה לשירותים היא העיפה מבט מפתה לעבר המראה
ואמרה לעצמה בקול סקסי ורך, "היום אני אזיין אותו כמו שלא
זיינו אותו אף פעם, אני ממש יקרע לו את הצורה", והוסיפה ככה
חיוך קטן ומפתה בשביל הבונוס.

כשהגיע הערב היא החליטה לאחר קצת כדי לגרום לו לחכות, וכשהיא
נכנסה לפאב הוא כבר ישב שם מוכן ומזומן. את כל הערב העבירו
בצחוקים וברמיזות מיניות מתוך התסריט. בזמן הזה היא דיברה
ודיברה וברור שהיא סתם זרקה מילים לאוויר, כל מה שהיא רצתה
וחשבה עליו זה זין, והיא רק חשבה על מה היא תעשה לו בסוף הערב.
וכמו שחשבתי, אני בטוח שתרצו לדעת שהיא סיפרה לי שכל הערב  היא
דמיינה את עצמה יושבת בפאב, ומצחקקת עם זין פשוט ענק, שיושב
מולה לבוש במיטב המותגים ועוד משלם לה על הארוחה. ככה היא,
מצחיקה לא?

בסוף הם הלכו אליה הביתה והיא זיינה אותו כמו שהיא רצתה, לא
ראתה אותו ממטר, צרחה וגנחה, גנחה וצרחה עד שבסוף היא גמרה.
אח"כ הבמאי צעק "קאט". כל אחד קם ולקח את הדברים שלו, כיבו את
האורות וניקו קצת את הסט. "מחר כולם כאן בעשר וחצי בבוקר
בדיוק", אמר הבמאי. "יום צילומים אחרון, ויש לנו להיט".







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
איך אני יודע
שאני באמת
חולה?

כשאין לי חשק
לאונן.


תרומה לבמה




בבמה מאז 15/1/06 1:01
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
צ'רני שחר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה