שיערך מתקצץ לאיטו
עינייך נחשפות אט - אט
גופך מתנועע באיטיות משחררת
אצבעותייך פורטות על נשמתי
מעניקות לי יישות מחדש.
מלפפת אותי סביבך
מחזיקה אותי על מנת
על כדי שלא אפול
מעלה חיוך על שפתיי
הרטובות מדמעותיי.
מתנפחת מתוך אושר
מחודש, שמערער אותי
מייצב אותי מחדש.
הענקת חיים חדשים
הוא תפקידך שניתן
מתוך ידיו, מלאכית
לובשת שחור מחדד
עיניים.
מזכירה בשקט שבך
את השקט שלו אני
זקוקה כל כך.
שפתייך לוחשות לי
דבר מה, ישן - חדש
שנשמע בינות קיר
היכל קודשנו מתוך
מיצר בלתי - חדיר
לאדם ואדמה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.