כמוסות הזמן סורגות שרידי חלום ישן
בוהה בבבואות חיי בצוהר לבי הקטן
היש סיכוי שאוכל להשיב גלגל חולף
כדור זכרונות נושנים את מוחי אופף.
טווה לבי מרבד שעות מאושרות
רגעים מאושרים, רגעי מהמורות
משי חוטי הלב נוצר הרגשות
ביטחון,חריצות ואפילו חששות.
זוכר בתוכי הדי הקול
אור שאמר שאוכל הכל
זוכר עלומים רעש וצבעים
אנשים שפשוט נהנים מן החיים.
רוצה לראות את המחר
לשמור עליו מכל משמר
לזכור את כל שכבר עבר
אם לא היום אפשר מחר.
עד מתי אמשיך לחלום
עד מתי אוסיף לרקום
כמו כולם אני אדם
חי חיי ואחר נעלם.
כמה זמן אוסיף לשגות
עולם הזוי מלא תהיות
הלילה הבוקר נראים אותו דבר
קם אדם בבוקר חצי יום עבר.
היכן אבדה לה התמימות
ההיה זה רק זכרון ילדות
לאן נפנה איה נלך
אלי תסביר לי מדוע ואיך.
רוצה לראות את המחר
לשמור עליו מכל משמר
לזכור את כל שכבר עבר
אם לא היום אפשר מחר. |
