[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







משה חנוכה
/
המכשיר

לילה
אני שוכב במיטה ומסתכל שעות על המכשיר הזה.
מסתכל עליו בלי להוריד את העין, בדיוק כמו בכיתה, כשאני לא
מוריד את העיניים ממנה, מאהבת חיי, הילדה שאני מאוהב בה כבר
שנתיים.
שנתיים אני מאוהב בה! והיא קרעה לי את הלב
שנתיים אני רודף אחריה, והיא אף פעם לא רוצה אותי
כמה שאני מנסה לתת את הלב, היא שוברת לי אותו
אין לה מושג מה היא עשתה לי
היא הרסה אותי, ורק בגללה מחר יהיה יום גדול
אז אני הולך לישון, בשביל שאני אקום מחר ליום הגדול
בוקר, צריך ללכת לבצפר
אני מתיישב במיטה ומסתכל החוצה
השמש זורחת, הציפורים מצייצות, ילדים שמחים בחוץ
ילדים שמחים... בטח הם מאושרים
הלוואי והייתי יודע מהו אושר
בחיים שלי לא היתי מאושר
ועד שחשבתי שיש לי סיכוי להשיג משהו טוב, אותה, את אהבת חיי
היא שברה אותי, היא קרעה אותי, פשוט הכניסה אותי לעצב טוטאלי
אני שם עליי בגדים, ואז מסתכל על המכשיר שלי. מסתכל עליו וכמעט
בוכה
אך אין ברירה, אני חייב לקחת אותו לבצפר
בצער רב ובכאב יגון, אני לוקח את המכשיר ושם אותו בתיק שלי
אני בכיתה. יושב כרגיל מודחק מכולם.
אף אחד לא רוצה בי בעולם הזה
לאף אחד לא אכפת מהקיום שלי בכלל
אבל היא, היא זה כל מה שאני רוצה, אני שעתיים יושב בשיעור ורק
מסתכל עליה, על יופיה, על הפרצוף היפה שלה
חשבתי שיש לה לב זהב, בגלל זה התאהבתי בה
אבל כנראה שהיא כמו כולם, מחפשת רק את הגבר המושלם
הגבר החתיך, החכם, החטוב
במשך השנים העולם הזה כל כך הוריד לי את הבטחון העצמי שאני כבר
לא מנסה אפילו לחשוב שאני חתיך, חכם או חטוב
אני לא מספיק מושלם בשבילה
אני כל כך רוצה אותה, ורק אלוהים יודע עד כמה אני רוצה אותה
היא עולה לי בחלומות כל לילה, אני חושב רק עליה, נושם רק אותה,
חי אותה, היא היחידה בשבילי בחיים, אני לא יכול לחשוב על מישהי
אחרת!
היא גרמה לי להאמין שיש לי סיכוי איתה
במשך שנתיים אנחנו מדברים, צוחקים, היא צוחקת מהבדיחות שלי כל
הזמן, נראה שהיא ממש נהנית איתי, רק שאחרי בצפר בחיים לא
התראינו
תמיד חלמתי על זמן לבד איתה, אבל היא בחיים לא נתנה לי את
ההזדמנות הזאת
אז היום אני מנסה פעם אחרונה
סוף היום מגיע, אני פונה אליה בהצעה לצאת
ואז כרגיל עונה, אני אחשוב על זה, נראה אם אני אוכל
יופי לי, שוב אמרה לי נראה
עכשיו אני בבית, הלב דופק חזק
אני שוב מוצא את עצמי מתפלל בתקווה שהיא הפעם תסכים
שעה עוברת, ועוד שעה
אני בבית קרוע ממחשבות, והיא בטח מבלה עכשיו ונהנית מהחיים
בחברת בנים שהיא כן אוהבת
עוד שעה עוברת
השמש כבר שוקעת
ערב
לילה
אני עדיין מוטרף במחשבות, בתקוות, בציפיות
בוקר
אני הולך לבצפר
אני בבצפר
אני לא שם לב איך שדברים רצים לי מול העיניים!
לפני שניה אני ישבתי בבית ועכשיו אני בבצפר?
אני רואה אותה, היא לא מתייחסת אליי
אני קרוע ממחשבות עליה, ואז עוד לא מספיק זה, אחד מהכיתה, שהוא
ממש לא אחד שהיא מדברת איתו קבוע, הוא נדבק אליה, וכיף לה, הוא
עושה לה עיסוי, וכיף לה
בחיים לא כיף לה איתי
היא תמיד רוצה שאני יעזוב
אני מתחיל לרתוח מעצבים, מעצב, מקנאה
אני מרגיש שדמעות רוצות לרדת, אבל אסור לשחרר אותם
בעולם הזה אין רחמים, אתה תבכה אף אחד לא ירחם עליך
להפך
יצחקו עליך!
סוף היום מגיע ואני פונה אליה שוב
ואז... כמכה ששברה אותי לגמרי
שוב פעם
דחתה...
היא פשוט לא רוצה
היא פשוט לא רוצה אותי!
לא יעזור לי פשוט כלום!!!
אני קרעתי את התחת שנתיים לנסות לכבוש אותה וכלום פשוט לא
עוזר!!
עד כמה גרוע אני כבר יכול להיות בשבילה???
עד כמה???
לא נותר לי ברירה
יש רק דרך אחת להראות לה מה היא עשתה לי
היא רואה את הדמעות שמתחילות לרדת מעיניי
אני לוקח את התיק שלי, ופותח
היא מבוהלת, מסתכלת עליי ולא מבינה מה אני עושה
היא בחיים לא ראתה אותי בוכה
אבל אין לי ברירה, היא שברה לי את הלב מספיק
אני לא יכול לשאת עוד
אני מוציא מהתיק את המכשיר שלי, רק זה יעזור
היא מתחילה לצעוק! "לא!! לא!!!"
וזה רק מגביר את הדמעות
ואז, אני מחזיק את המכשיר ואומר לה "זה לא רק את, זה כל
העולם"
היא צורחת "לאא ללאאאא!!!!!!"
אבל אני לא מסוגל
אני מצמיד את המכשיר לראש שלי
נפרד ממנה לשלום
ולוחץ על ההדק.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
נייר נטול עץ,
הכיצד?







בוליביה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 14/1/06 5:06
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
משה חנוכה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה