לזכר חברתי ורד צור


א) יש לי חלון שרואים בו הכל /
   ועם קצת דימיון את מוזמנת לבוא /
   ואל תספרי לי שאין לך קצת כח /
   ראי בוא תיקוה לימים הקשים /

 פזמון-
    ואם את רוצה את מוזמנת לקפוץ /
    ולראות איך פורחים ניצנים /
    איך עצב הופך כאן לנתינה /
    ואיך החיים משתנים /

ב) יש לי חלון שמשקיף אל מפל /
   רואים שם איך ילד נושף משאלה /
   ואם את גם תרצי אז אימרי זאת בקול /
   ראי שם תקוה לימים הקשים /

פזמון-
       ואם את רוצה את מוזמנת לקפוץ /
       ולראות איך פורחים ניצנים /
       איך עצב הופך כאן לנתינה /
       ואיך החיים משתנים /