איריס גדות / דרור |
מטלטלת את גופי הכבד
לאורך הדרך העולה העירה
קוראת דרור ליצריי האפלים
ולבי מתרונן בשמחת אבלים
ישבתי מולך באולם האפל
עניי מחפשות את עיניך
תרות אחר בדל של מבט
וכל יישותי זועקת הינני
חמקתי לקראתך
בדלת אחורית חורקת
מרעישה את הדממה
כאומרת אני כאן
מנסחת משפטי פתיחה מתוחכמים
מתכננת מהלכים
הנשטפים ברעש גדול באסלה
ומתנפצים אל פני מציאות מדומה
נסעתי עד אליך
וחזרתי ופניי ריקם
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|