בנית בך מרתף עינויים
מרוצף משקעים של כאב
הכל חתום ונעול שם בפנים
עיר מקלט לייסורים של הלב

מידי פעם נפלטת החוצה צווחה
קריאת אין אונים מתנשמת
מחפשת חריץ בחומות שסביבך
רוקמת שירה מנחמת

בקול מלאכים אתה שר דמעותיך
מפזרן אל אוזני אוהבים
ולרגע קלוש מרכך משקעיך
ומרגיע ימים דואבים

רציתי לעמם פעימות העבר
להשקיט גלי כאבך
למחתם ברכות מלאת אהבה
כאגלי זיעה מגופך

חייכת אלי, מבטך כה עצוב
מנחם במילים של הגות
והתום שבך נעלם לבלי שוב
מתמוסס אל שלהי הבגרות