בסוף היום,
כשהאיפור דועך
והעיניים מתעייפות
והרוח נשברת קלות על חולצה שהתקמטה,
אז - אני אוהבת אותך.
כשהגוף חצי מנומנם,
והראש כבר לא מרוכז
כשכבר אי אפשר בלי משקפיים
ורק מחפשים איך לגמור עוד יום
אז - אני אוהבת.
כשבחוץ חושך
וכשצריך כבר לסגור את החלון שלא יהיה קר,
כששוטפים את הכלים האחרונים
וחושבים איך נשרוד את המחר
אז - אני אוהבת אותך.
אבל כשהראש רק מתעורר מהלילה,
ורק מתחיל מעגל המחשבות,
ברגעים הקצרים בהם הכל חי וער,
כשעוד יש בי שביב תקווה טהורה,
רגע לפני שטיפות המים ניתזות על פניי ומחזירות אותי אל המקום
שבו אני נמצאת,
אז - רק אז - אני אוהבת אותו. |
