ויהי בוקר ויהי ערב יום השישי ויכולו השמיים והארץ וכל צבאם
וצבאנו בשעה זו כורת ברית חשיכה ותוהו על פני תהום
ויכל אלוהים ביום השביעי את כל מלאכתו אשר עשה
ואנו, שיעבדנו את כל אשר עשינו למלאכת זרה ולא יכלנו לעצמנו כל
יום
וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה
השמש שוקעת בינות בניינים
צובעת דם את הכרמל ופצעיו
מוחקת מול עיניי נשמות ופנים
נמחות מאדי החום של הכביש בשרב
שיני נוקשות בצינה של עצבות, נטחנות עד לדק כריחיים
אצבעותי נפרקות לעוצמת התלות, וכוחי תש בינתיים
בעוד יום או יומיים נמות כזבובים מעוצמת חלקיק מתפצח
השקר שולט, מלכתו יוהרה, תקוותנו עזה
כעזות המראה
המשקפת בוראה
ונזעק כשרה
"הושיענו אבינו שבשמיים!!!!!" |
