ישבתם בחדר והרגשת נעים
נראה כאילו נעצרו החיים
ואז היא החליטה שזה מיותר
ולך אמרה שביניכם זה נגמר
והיה לך קשה ובטח גם לה
אבל זאת המציאות וצריך לקבלה
והקור אז חדר והמגע מצמרר
ואתה כאילו אומר אבל לא מדבר
והתקרבתם בשתיקה ולחשה היא לך
"אין לך מושג עד כמה אני אוהבת אותך"
והיא התחילה לספור כל שנייה שעברה
וקראתם ביחד מכתב שהיא כתבה
והכל נראה גרוע, בלי דרך חזרה
אבל אהבה שלכם עיוורת וחזקה
ועכשיו אתם ביחד ואותו אויר נושמים
ואפילו מחליפים קצת מבטים מאוהבים
אבל זה הנאה קצרה לעומת סבל כה מר
והלב שלה, מיד כשהלכה, מחדש שוב נשבר... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.