|
כל בוקר באותה שעה מתעורר
ומביט לצידי ומתקרר
זה עצוב להיות לבד
ולא להרגיש בכלל מיוחד
אבל תמיד יש לי לצידי את היאוש
שנותן לי להרגיש נטוש
והכל בגלל שאני תמיד מוותר
נהייה קצת קשה ואני מסתגר
אצל כולם חם ואצלי פושר
רוצה להתתעורר במקום אחר
תמיד חלמתי על האשה שלי
שלעולם תעמוד לצידי
שתדע איך ללטף את ליבי
ותוכל להרגיע את נשמתי
ורק איתה אהיה שוב אדם
וארגיש שוב כחלק מהעולם
אבל, בגלל שאני תמיד מוותר
נהייה קצת קשה ואני מסתגר
אצל כולם חם ואצלי פושר
רוצה להתתעורר במקום אחר
אז עד שיגיע היום
ואוכל להגשים את החלום
אז אני את הכל עוצר
והנה זה שוב פעם אני מוותר. |
|
|
"אני הבריטני
ספירס של תקופת
הצנע"
מרגלית צנעני |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.