היא רצה בנעליה יחפה
הולכת בשמלתה האדומה ערומה
מדלגת עם שתי צמות זהובות פרומות
צועקת בקול את השתיקה
בוכה דמעות יבשות
מביטה בעיניים עצומות
מדליקה עוד סיגרייה חונקת
נושמת בשקט
ואז פתאום
נעלמת.
ההיא
שקרובה אלי
מאוד
כמעט אני
אולי קצת יותר מכמעט
אולי אני
אין לדעת. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.