מעשה בשמנה שלעורה רוכסנים
הטומנים סודות כמוסים
ואוטמים את הכיסים.
כשאומרים שהיא"לוקחת ללב"
הצדק הציני לצידם ואין ספק שנגדה -
בעודה את רוכסני הלב פותחת
ולשדייה הפנטסטיים מוסיפה עוד עקיצה
או שתיים.
וכשמעירים לה על הישבן, היא אוגרת
את הבושה בכוסות, ולקראת סוף השבוע
מרוקונת אותה למקור הבעיה.
וכשהיא מתחרטת על דבריה שאמרה -
מתירה היא את רוכסן לחייה
והעלבונות וההקנטות מתפיחות הלחמניות...
ומתחת לעינייה נאגרות הדמעות -
כל כך רבות הן ומכבידות
שבנוסף יוחבאו בשקיות מדלדלות - מתחת לזרועות.
ובירכיים, ובשוקיים ובקרסוליים
תאגור מירמורים שגם הם -
את צורתה מעוותים...
ובטרם תלך לישון, תושיט את ידה
לרוכסן רחמה ששם תכיל
את החמלה והאהבה.
ובאיטיות מענגת תמשוך באבזם
ולאור הבוהק שבוקע תכניס
את ידה, ותגע
בעצמה
ותשטוף את כבדות פניה
בבינתה ובנשיותה
והיא יפה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.