יעל ברדה / שיר נוף |
הלילה נהפך על פניו של העולם
כמו ספל קפה שחור
אני, מתנדנדת בערסל
שתפרו לי העכבישים
הנוף קופץ לחיקי
חתול ירוק ומיוער
מניח טלפיו על חזי
נשימה כבדה
תיכף אתקלף מקורי היום
אשכב על האדמה
הרכה והמתובלת
הירח המלא
יזרח בבטני
ויתרוקן
אל תוך השמיים
צלעותי יתרחבו
עד הרכס
כדי לתת לליבי לפעום
כמו התהום
האדמה תנוע אך מעט
בכל אלפי השנים
שאמתין
לבואך.
עין כרם 16.9.05
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|