"אלוהים מת" - כך זועק ניטשה בספרו "זרתוסטרא", כאשר הוא מגיע
לעירו ומנסה לכבוש את לבבות האנשים, ללא הצלחה.
ניטשה היה הראשון שהבין כי ישנה יותר מאמת אחת. אולי יותר
מאלף.  לכל יצור חי האמת הפרטית שלו. מעבר לזה, האמת הנצחית
והיחידה שלי, שיכולה להיות שונה לגמרי מהאמת היחידה של מישהו
אחר, יכולות להתקיים באותו מישור, לגבי אותו אדם. אותו אדם
יכול להיות גם שמח וגם עצוב בו זמנית (מנקודת מבט של שני אנשים
- בהשוואה לנקודות השיא של האושר/הסבל שלהם). למען האמת, גם
כאן, אני נאלץ לסתור במעט את מסקנותיו של הפילוסוף הכי דגול
שחי (לפי ראות עיניי). לטענתו של ניטשה, הדבר המבדיל אותנו מן
הבהמה הוא היכולת לחשוב, להגיע למסקנות ולהתפתח אלפי שנות
אבולוציה בחלקיק שנייה של מחשבה. על פי ניטשה, אין לו לאדם
חיים ללא חיי מחשבה, והאדם החושב מגיע בסופו של דבר לאמת שלו,
שתקפה לו בכל המובנים. אני יכול להאמין באמת שאלוהים קיים,
להגיע לכך לאחר שנות חשיבה פילוסופית עמוקה, ולאחר מכן, זו
תהיה האמת שלי. כל מסקנה אחרת תהיה תוצר לוואי של הרגשות
העולים בי באותו רגע, ואלוהים, מבחינתי, חי וקיים. למען האמת,
השינוי היחיד שיכול לחול באמת הפנימית שלי, שינוי מהותי, יכול
להיות קשור רק לשינויים מהותיים.  אין זה אפשרי לטעון לנס מיד
אלוהים, ואילו שנייה לאחר מכן לטעון כי אלוהים אינו קיים, על
פי ניטשה.

פופר, לעומתו, טוען כי ישנה אמת אחת בלבד. כנ"ל שפינוזה,
שאמיתותיהם שונות לגמרי אך עדיין, כל אחד מהם בטוח בצדקת
דרכו.

למען הדיוק, מחשבותיי אינן מקוריות לגמרי. לא יצאתי להתבודדות
ארוכת שנים/חודשים/ימים/שעות על מנת להגיע לשלמות עם האמת שלי.
כל מסקנותיי הן תוצר לוואי של החיים שאני חי והגיעו אליי
כתוצאה מחיי ולאו דווקא בגלל שכיוונתי לאמת.

לאחר ויכוחים עם אנשים דגולים (משה/ישו/מוחמד/בנג'מין
פרנקלין/בנג'מין ד'יזראלי/ניטשה/קאנט/פופר/דיקרט) הגעתי למסקנה
כי כולם צודקים, וכולם טועים בו זמנית. טועים פופר ושפינוזה
הטוענים כי ישנה רק אמת אחת לכולם, אך מצד שני, צודקים הם שכן,
מסקנתי תקפה לגבי כל אחד, בכל מקום, בכל זמן. טועה ניטשה שטוען
שלכל אחד אמת משלו, שכן האמת שלי תקפה לגבי כל אחד ואחד
מאיתנו, אך צודק הוא באומרו כי לכל אדם ישנה האמת שלו. צודקים
ישו, מוחמד ומשה בדתם, אך טועים הם בבחירת ממשיכיהם, אשר
עיוותו את רצון האל.
וזו האמת היחידה שהיא בר קיימא; לכל אחד האמת הזמנית שלו,
הנכונה לגבי רגע אחד קודם בלבד.  נכון לעכשיו, אני לא מתלונן.
זאת אומרת, נכון ללפני כמה שניות. נכון לעכשיו עכשיו, עצם
המחשבה על תלונות העירה בי רגשות רדומים על אכזבות.

מלך באדולינה ה-36 אומר כי עובדות לא מוכיחות שום דבר. נכון
לעכשיו, העובדה היחידה עליה הסתמכתי בכתיבת המסה הנ"ל, היא
העובדה שהדברים שאני כותב קריאים (על סמך נסיון העבר).

16-09-2005