אני לא אבוא עכשיו בטענות
ואני לא אתמרמר על כל הדברים שעשית לי
אני לא אאשים אותך
ולא אדחוק אותך לקיר
אני רק אשאל כמה שאלות שאותי מאוד מטרידות.

איפה היית כשהייתי צריכה כתף מוכרת?
איפה היית כשידעת שאני לא בסדר?
למה הבטחת דברים שידעת שלא תקיים?
למה שיחקת איתי באש, כשידעת מראש שאשרף?
למה ניצלת אותי בשביל להשיג את מה שרצית?
למה התרחקת אחרי שהצלחת?
למה נתתי לי לסמוך עליך שוב ושוב כשידעת שתאכזב אותי?
למה התקרבת אליי אם ידעת שתתרחק?
למה דיברת איתי ואמרת לי שאכפת לך למרות שזה לא נכון?
למה שיקרת לי כל יום כל שעה כל שניה?
למה לא שאלת אותי אם הכל בסדר כשידעת שאיבדתי שליטה?
איך הצלחת לגרום לי לאהוב אותך כל כך הרבה?
איך יכולת להתעלם מכל כך הרבה רמזים ששלחתי לך?
איך אתה יכול להמשיך בחייך, כשאתה יודע כמה הכאבת לי?
כמה פגעת בי
כמה העלבת אותי

אני לא אומר עכשיו שאני שונאת אותך
ואני לא אגיד גם שאני אוהבת
אני לא אסתכל עליך
ולא אנתח אותך מכל כיוון
אני רק אגיד לך כמה דברים שיושבים לי על הלב.

אל תבוא אליי כשתרגיש מעט בודד
אל תחשוב עליי כשתרצה להרגיש קצת טוב עם עצמך
אל תדבר אליי כי אני יותר מידי טובה בשביל המילים שלך
אל תגיד שאנחנו ידידים שבעצם שנינו יודעים שאנחנו כבר לא
אל תשאל אותי מה קורה בטון הכל כך מגעיל שלך
אל תסתכל עליי בעיניים הקטנות והרעות שלך
אל תחפש אצלי נחמה, כי מותק, ממני אתה לא תקבל אותה
אל תגיד לי שהציצים שלי טובים, אל תסתכל עליהם בכלל
ואתה יודע מה? כמו שמירי אומרת...
לא תבין לעולם למה הוצאתי אותך מחיי
כי אתה אטום
כל כך אטום...
ואני כל כך הרבה יותר ממך,
אז מותק,
פעם הבאה שתרצה קצת אהבה
לך תחפש אותה
אצל החברה המושלמת שלך.

כבר הרבה זמן שרציתי להגיד את זה,
עוד כמה דברים...שלעולם לא תשמע ממני