[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אסף פאסי
/
ציפור קטנה

יש לי צפור ממש ממש פיצית
בתוך כלוב גדול-קטן,
עומדת היא במרכז גן חיות
בין ציור של קשת וענן.

ומעניינת צפור פיצית זו
את כל באי הגן,
יופייה החיצוני מעניין
וכלובה הגדול-הקטן.

ועוברים ילדים נערים וזקנים
ופותחים לצפור את תיקם,
האחד זורק לה חתיכה של במבה,
השני זורק איזה סטייק ישן.

יום אחד הגיע כלב גדול
וטייל בתוך גן החיות,
כשראה את הכלוב הוא קפץ ונבח
והציפור נבהלה עד מאוד.

נוצרה מהומה ורעש גדול
והגיעו הרבה אנשים,
תפסו את הכלב, הרחיקוהו משם
וחשבו, עכשיו - מה עושים?

ואז מתוכם צץ
איש מלומד
ואמר בקול עז ורשמי:
"יש לאטום את הכלוב בעצים
ולהשאיר איזה פתח צדדי."

וכולם הסכימו לאיש המלומד
כי כולם דואגים לצפור,
חיש קל הם כיסו את הכלוב בעצים
והדליקו בכלוב אור.

והציפור יושבת בכלובה המחודש
וסופרת ימים ושעות,
פתאום איש לא בא לבקר,
פתאום אין כלל מה לראות.

ועוברים שבועות וחולפים חודשים
והציפור ישנה רוב הזמן,
היא נהייתה דיכאונית חלשה ותשושה
ואיש לא מוצא בה עניין.

אך משהו פנימי אמר לצפור
להמשיך ולא להישבר,
יהיה טוב היא אמרה כל הזמן לעצמה
יום אחד הסיוט ייגמר!

בנשיפה חלושה היא הורידה אבק
מנוצות הכנף הצנועות,
בכוחות חדשים היא הרימה כנפיים
ולבה התמלא בתקוות...

אך פתאום וממש ללא התראה
היא נפלה בחוזקה לרצפה,
ראשה הסתחרר כל גופה רעד
והיא שכבה שם פגועה ופצועה.

ובאו אנשים וראו הציפור
על רצפת הכלוב המבודד
ואמרו מסכנה, הציפור חלשה
ואז קם עוד איש מלומד.

הוא כחכך בגרונו שכולם ישתקו
ואז קם ואמר בגיחוך:
"אתם לא רואים שהציפור הקטנה
פשוט מנסה לעוף."

"אז מה נעשה" העז איש ושאל
מבין הקהל הנאור,
"נגזור את נוצותיה" ענה האיש המלומד
"שהרי זו טובת הציפור."

וכך גזרו את נוצותיה
של הציפור הקטנה שלא תתעופף ותמעד,
אחרי זה העבירוה לחדר חם ומבודד
שלא תתקרר ותרעד.

ואז יום אחד כשפתח את החדר
איש מלומד ונאור,
הוא ראה בפינה
שוכבת דוממת ללא רוח חיים, הציפור.

הוא מחה דמעה שנפלה מעינו
וכרה לה קבר טהור,
וכולם עמדו שם קפואים ואמרו:
"באמת אהבנו אותך - צפור"...

ועצב ירד לעולם...




ואת הקבר עטפו בעבור הזמנים
עשבים דרדרים ושיחים,
הוא עמד לו דומם בבית המתים
מבודד, עם קברים אחרים.

ורוח נוגה סובב העולם
ומלמעלה טפטוף של דמעות,
נדמה משמים שירת מלאכים
ירדה לה תוגת אמהות.

והעצב כיסה בגלימה אפורה
כל פרח ועוף ויונק,
והשקט צווח וצרח ברחובות
ללא קול ומילים הוא זועק.

ושמע אלוקים את קולות בריותיו
וראה עולמו מאפיר,
הוא שלח את ידו אל הקבר החם
ונגע בגוף הציפור הזעיר.

ואור גדול זרח מסביבה
תחייה וכוחות חדשים,
ועיניים קטנות נפתחו לרווחה
וצפצוף - "עוד חיים, עוד חיים."

ורעש גדול נהייה בעולם
וכולם עמדו משתהים -
הציפור הקטנה ששכבה בדממה
קיבלה מחדש אור חיים.

ובא מנהל גן החיות
בלבוש מכובד ויקר,
הסתובב שני סיבובים במקום
כחכך בגרונו ואמר:

"נראה לי שכלוב מזהב לך יתאים
גדול מרווח מאוורר,
ואוכל ומים חופשי כל היום
ופרחים מסביב ומזגן."

והציפור מבולבלת מכל המהומה
שוקטת עמדה במקומה,
כלוב מזהב עם פרחים מסביב
ואוכל ומים, למה???

היא פתחה את פיה בצפצוף חרישי
ובשקט בשקט אמרה,
"תודה רבה אדוני המנהל,
אך לא בזאת אנכי חפצה."

רוצה אני רק לחיות כציפור
לקום בבוקר עם נץ החמה,
לפתוח עיניים לחיים משלי
ולא לחיים משלך.

והציפור הקטנה פרחה באוויר
ובשקט עמוק נעלמה
חייה לא יהיו קלים מעכשיו
אבל מעכשיו, הם שלה...

ואושר ירד לעולם...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני חושבת משמע
אני לא
בלונדינית



סופגניה עם ריבה


תרומה לבמה




בבמה מאז 15/7/07 1:23
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אסף פאסי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה