[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








או: אני כותב משהו, כדי לנתח אותו אח"כ (כי משעמם לי מאוד)


הערה: מומלץ לקרוא קודם תוך כדי התעלמות מההערות ורק אח"כ
לקרוא שוב ביחד עם הדיירקטור'ז קומנטרי...




זה היה לקראת סוף הצהריים(1).
יוסי פתח את מכסה חפיסת הווינסטון סופרלייטס (שלו) והביט
פנימה;(2) נשארו שם עוד 3 סיגריות; הוא שלף אחת ותחב אותה
לבין שפתותיו החשוקות. "אחת לקפה, אחת לאחרי ארוחת-ערב", הוא
חישב לעצמו את הנתונים החדשים לגבי מאגר הסיגריות (שלו).

מiדי, שישב ממולו, הביט בו בחוסר עניין ותחב את הפילטר השרוף
שלו לתוך מאפרה מעושנת; הוא מעך אותו הלוך ומעוך כדי שזה לא
ישאיר אחריו שובל של עשן מתעגלגל(3).

- "הגיעו מים עד נפש!", הוא פתח ואמר.
יוסי הביט בו עם ניצוץ של עניין באישוניו(4).
- "הייתה לי סתימה אתמול, בשרותים".
- "הזמנת שרברב?"
- "איזה... עשיתי לבד".
- "איך היה?"
- "היה מרתק... מרנין ממש".

לפתע נזכר יוסי איך לחץ את ידו של מiדי שעה שהם נפגשו; הוא זרק
מבט(5) לעבר כף ידו וחשב לעצמו אם אי-איזו
ג'יפת-שירותים(6) דבקה בזו כאשר לחצו השניים ידיים.
"עשיתי עם כפפות", אמר מiדי, כאילו קורא את מחשבותיו.

הזמן התקדם בעצלתיים, כאילו היה נכה קטוע-רגל בתחרות-ריצה
במסגרת אולימפיאדת הנכים(7).
"טוב", סיכם יוסי את השיחה הקולחת, "נזמין חשבון?". מiדי
הינהן(8).

(9)

הסימן הבינ"ל של "אפשר בבקשה לקבל את החשבון" עשה את שלו; לא
עבר זמן(10) והמלצרית הגיחה מהדלפק כשבידה פנקס דמוי-עור קטן
עם סמל של חברת אמריקן-אקספרס טבוע על כריכתו, ודף נייר מלבני
וממוחזר עם הדפסי מספרים ואותיות(11).

"לא הזמנתי את זה", אמר יוסי, אחרי רפרוף קצר בדף-החשבון.
"לא הזמנת כוס-קפה?", שאלה המלצרית בקול תמים, כשבבאותו של
פרצופה הפסדו-נחמד(12) השתקפה דרך כוס זכוכית עם שאריות של
קפה בפנים, שהייתה מונחת על השולחן העגול הקטן שלידו ישב
יוסי.
- "הזמנתי קפה. אבל לא נס. שחור", התנצח יוסי.
- "אני מתנצלת", התנצלה המלצרית. "אני מיד חוזרת עם החשבון
המתוקן".

יוסי ומiדי ישבו ממתינים למלצרית שתחזור. ובעודם ממתינים, נחתה
לפתע חללית בצורת צלחת שטוחה, ישר על השולחן הקטן והעגול.
חייזר ירוק דמוי עגל הגיח מהחללית והחל לירות בשניים, עם אקדח
הלייזר שלו, תוך כדי שהוא צועק: "מוות לבני-האנוש! מוות
לבני-האנוש!". לאחר-מכן חזר לתוך חלליתו והמריא משם השמיימה.

(13)

כשחזרה המלצרית הפסדו-חביבה(14), מצאה שלושה שובלי-עשן ותו
לא.
"זונות", חשבה לעצמה, "אפילו טיפ לא השאירו".(15)




(1) תיאור זמן. אחת מן הדרכים המקובלות והנפוצות בספרות
המודרנית ובספרות בכלל להתחלת אקספוזיציה (אקספו'= פתיחה של
סיפור. בדרך-כלל מכילה תיאורי-מקום, תיאורי-זמן ותיאורי דמויות
המרכיבים את הסיפור).
(2) נקודה-פסיק (;). אין לאף-אחד ממש מושג באשר לאופן השימוש
"האמיתי" של סימן-פיסוק מסתורי זה; רבים חוטאים בשימוש מופרז
בו, ויש כאלה שחוטאים באי-שימוש בו בכלל. באופן אישי אני שם
אותו כאשר לא ממש צריך להיות שם פסיק, אבל גם לא ממש צריך
להיות שם נקודה. וכן; אני מהחוטאים בשימוש מופרז.
(3) אין באמת מילה כזאת. אני המצאתי. אבל זה בסדר. בשם חופש
האמנות (או משהו), מותר ליוצר המחבר המשורר הסופר (וכו') אף
להמציא מילים חדשות כאוות-נפשו, כל-עוד אלו משרתות את המטרה
ומובנות במידה מספקת.
(4) מטאפורה. זה הדמיון שלי שמשדר לתוך הדמיון שלכם באמצעות
מילים ושפה כתובה. יוסי לא אומר כלום, הוא רק מביט בו בהבעה
שמביעה עניין. אתם לא מסוגלים לראות את יוסי פיזית, הוא יושב
בתוך הדמיון שלי/ שלכם ואין לו באמת ניצוץ בתוך העין, זה תיאור
מטאפורי שמטרתו, כמו שהזכרתי, להדריך אסוציאטיבית את דמיון
הקורא.
(5) "זרק מבט" - פועל מטאפורי השמור לעברית הספרותית בלבד. רק
בסיפורים תמצא פעמים רבות שדמויות לא סתם מסתכלים על דברים, הם
"מעיפים מבט לעבר" דברים או "זורקים לעברם" מבט.
(6) ובכל-זאת, סלנג משפת היומיום - בשם זרם האמנות
הפוסט-מודרניסטי (מה?!?)
(7) האנשת הזמן ועוד מטאפורה שמודבקת לו. סתם רציתי "לזרוק"
אתכם לשנייה לאולימפיאדת הנכים, שם "זמן" פיסח אחד מנסה להגיע
לקו הגמר בתחרות, או משהו...
(8) עוד פועל מאוצר המילים הספרותי. במציאות המדוברת - אנשים
לעולם אינם מהנהנים. הפועל הזה נוצר כשלקחו מילה שאינה נולדה
להיות פועל: הן (יענו: כן), ו"היטו" אותה לפועל שמשמעותו:
עשיית מחווה כלשהי שבאה לציין "הסכמה" (יענו: כן).
(9) "הקפצת" זמן קדימה. בפיסקה הבאה, המלצרית כבר ליד השולחן,
למרות שברור שהתרחשו דברים עוד לפני, החליט המחבר שלא בא לו
לתאר אותם, או שלא ראה צורך בזה.
(10) עוד עיוות של המציאות לצורך מטאפורי. הזמן לא עוצר באמת.
הזמן נוסע (כי זה מה שזמן אמור לעשות. זמן הוא זמן, ואין
הפסקות). תשאלו את אהוד בנאי.
(11) תיאור מוגזם של הפרטים, לצורך... שום-צורך, סתם כי בא
לי.
(12) היו לי דברים לכתוב בקשר לפסדו-נחמד, אבל שכחתי.
(13) סוף מפתיע.
(14) ראנינג-גאג.
(15) סיום קומי(?)







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
קח פטיש חמש
קילו,
תן בו ביס,
סוגר עניין


סלאבה, אוקראיני
עם סגנון


תרומה לבמה




בבמה מאז 2/1/06 8:36
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יובל אלוני

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה