ידעתי שיכאב,
לא ידעתי כמה.
שאלת מה קרה,
ולא אמרתי למה
לא ידעתי
שחוט הבדידות כל כך עבה,
וקשה לחתוך אותו,
כמה קשה לחתוך אותו...
אבל עכשיו נשארו תמונות,
וגם הרבה זכרונות...
שיחות מדי פעם,
שיחות קשות..
ואתה רחוק עכשיו ממני,
אלפי קילומטרים מכאן,
השארת אותי פה בחושך,
השארת אותי פה לבד...
וכל מה שנשאר עכשיו,
זה שיחות מאולצות
של דקה או שתיים,
פעם בכמה שבועות
כל מה שנשאר עכשיו,
זה הרבה זכרונות
כל מה שהשארת כאן,
זה אחות עם דמעות
ועכשיו אני פה לבד,
ואתה רחוק, שוכח...
מתי תחזור?
מתי תתגעגע?...
לפני שיקפצו לכן מסקנות של מוות... לא מדובר פה במוות |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.