זוג סיירים, אלפיי יער, במה שנראה כסיור שגרתי ביער. האלף מימין נראה דרוך
יותר מחברו.
ניסיתי לשוות לו תווי פנים מאוד מסויימים ויחודיים לאלפים; פנים צרות
ומאורכות, עיניים מלוכסנות וכן שער עדין שמופרע ע"י כל רוח קלה...
מה שקיבלתי ללא ספק, אם לשפוט על פי התגובות שקיבלתי אלו תווי פנים עם טעם
נרכש (acquired taste), דווקא תוצאה שאני מרוצה ממנה.
הערה מעודכנת: פאק, זה ישן.
מצחיק להזכר באיך פעם ציור היה דבר כ"כ חדש ומלהיב. אני רק חושבת על ההערה
שכתבתי אז, כ"כ תמים ופתאטי. כ"כ משהו שלא יחזור יותר בחיים.
לעזאזל.
איפה הכינורות הדרמטיים כשצריכים אותם.
