ארבל הכרמלי / גם אם רבים לעתים... |
אך אוהבים -
תמתין האהבה בסבלנות
עד תישוך הסערה וישוב
אותו השקט בנשמה
החיוני כל-כך לשלווה.
משולה האהבה ליד רוטטת ועדינה
האוספת רסיסי חיים ותשבצם
על קירות לבנים
כמו יהלומים,
משולה האהבה
למשב רוח המלבה אש התשוקה.
משולה האהבה לטל פניני רוך וחמלה
הניצבת כגדר עוטפת ומגינה
הנחושה בדעתה
לא לפתוח דלתה
מפני רעם הסערות
ולא להיכנע לזעם השנאות.
15/09/05 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|