[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אני רוצה שוב לחוש בשפתיך הרכות, רוצה שלשונך תפגוש שוב
בלשוני, לטעום את טעמך בפי. מתגעגעת למגעך המלטף, חיבוקך
העוטף. אני רוצה שוב לראות את החיוך הממכר שלך, זה שמאיר את
יומי, שמחמם את ליבי, במיוחד אם נגרם בזכותי. ריח הבושם המשכר
שלך, מתקתק וחריף גם יחד, אך באופנים שונים. רוצה שוב שתסתכל
לתוך עיניי במבטך העמוק, החודר, ותלחש באוזני שאתה רוצה אותי,
שאיני סתם נערה טיפשה עם התאהבות מטורפת. רוצה שתאהב אותי,
שתרצה בי, שתלטף אותי. תוכל לעשות בי כרצונך, ושנינו יודעים
זאת, אך רק תאמר לי את אותן מילים קסומות.
עזור לי למצוא את עצמי, כי אני מרגישה שהסיבה היחידה שאני
נשארת בסביבה היא בעצם אתה. חושבת עליך, חולמת אותך, פניך
קורצים אליי מתוך פנטזיה ישנה... ואני יושבת כאן ובוכה מבפנים,
כי אני יודעת שזהו עוד יום מבוזבז לחלוטין. ובכל רגע שאני לא
איתך, אני יודעת שזמני מתקצר בחיים העלובים הללו, ואין כאן שום
דבר מיוחד שיחזיק אותי מלבדך. אם לא תחזיק אותי - שוב עלולה
להתמוטט. ליפול לתוך תהום שלא באמת קיימת, שרק אני בעצם
יוצרת... כיוון שבזרועותיך, גם אם שריריות וחסונות וגם אם לא,
אני יודעת שאני הכי בטוחה בעולם, ואין איש או דבר שיפגע בי -
כשאני איתך.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אין כמו למות
במדים של צה"ל
עם תואר רופא,
כיפה על הראש
ואלוהים
כתירוץ.


ברוך גולדשטיין
מוצא נחמה
דמגוגית.


תרומה לבמה




בבמה מאז 29/12/05 15:01
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ג'סיקה דרייבן קיין

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה