מחפשת את עיניך ואתה מתחמק, אני רוצה לדעת מה קורה אצלך, על מה
אתה חושב. אני מנסה להבין למה ממני אתה מתרחק. רק כשבכיתי אז
נפגשו העיניים, וגם אז היה לך מבט מבוהל. בעיניך היה מוות נצחי
כאילו אתה מחפש את התשובה, מחפש את המקום שאליו אתה שייך, מקום
שבו הכול יותר הגיוני ומובן, בדיוק כמוני. אני עוד לא מצאתי את
המקום הזה. אני מקווה שלך היה יותר מזל ממני ומצאת אותו כבר.
אני עדיין לא יודעת מה אתה חושב או אם טוב לך עכשיו, כי עדיין
אתה רחוק ממני - למרות שבאותה שנייה היינו קרובים יותר
מאי-פעם, כי הרי באותו רגע שהעיניים שלנו נפגשו אני בכיתי עליך
ולך היה מבט מבוהל שכזה כי לא ראית את זה מגיע. זה פגע בך
במהירות, אותו רכב שדהר במורד הרחוב. העיניים שלך, החומות,
התבוננו בי כמו רצו להגיד הכול, אבל לא הספקת, אז אני מקווה
שעכשיו אתה מרגיש יותר טוב אי-שם למעלה ושמצאת את אותו המקום,
מקום שבו הכול יותר הגיוני ומובן. אני רק מקווה שלא תשכח אותי,
כי אני יודעת שאני לא אשכח אותך ושתישאר תמיד בלבי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.