והקסם התחיל, השמיים האירו
מכל מקום יצאו יצורים שמחים
ונותרת עם חיוך, אופטימי אפילו
כשלגופות נכנסו אז לפתע חיים
רקדת בקצב, עצמת את עינייך
על פנייך ארשת כמעט אהובה
כשגופך התהלך אחרי קצב מותנייך
קיווית כי תפסיקי להיות עצובה
זה נכנס בתוכך וזה כמעט אמיתי
את חושבת שמצאת מקום לטפח
אך ברגע שאת מתחברת איתי
אז הדלת נסגרת ונועל המפתח
ושוב משסע כמו זיכרון ילדות
לא נותן לנשום וגם לא להחליט
הדמעות שוב יוצאות במרד גאות
אבל רגע, בעצם, למה כבר ציפית? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.