טוק, טוק, טוק.

"הו שלום ציפיתי לך"
"טוב אין לי כח ל..."
"לא... אל תעשה את זה"
"אתה חתמת"
"אני יודע שחתמתי, אבל אתה שד, אתה לא יכול להחזיר את הזמן או
משהו?"
"הייתה צריך לחשוב על זה קודם"
"אב..."
"בלי אבל תביא אותה!"
סליפ ז'יפ

'זהו עכשיו הנשמה שלו אצלי, זה לא כל כך כיף לעשות את זה אבל
זאת העבודה. חוץ מזה למה לוציפר לא יכול לעשות את זה בעצמו?
למה אני חייב לעשות את העבודה השחורה? הוא החתים אותם שהוא יקח
מהם את הנשמה... יופי עכשיו איבדתי את הרשימות, אהה הנה הן,
יופי רק עוד אחד והביתה'

'יופי עכשיו איפה אני? איבדתי את הדרך! הנה זה רחוב השופר.
יופי עכשיו נקווה שלא יעשה לי בעיות, אחרת אני לוקח לו גם את
הלבלב'

טוק, טוק, טוק.

"הו שלום ציפיתי לך"
"טוב אין לי כח ל..."
"אם אין לך כח אז בוא תשב רגע תנוח אני בטוח שהייתה לך דרך
ארוכה"

'אוף זה לא כיף, עם המגעילים זה לא מסובך באים לוקחים אותה
וזזים, מה שמסובך זה עם הנחמדים, אין לך לב לקחת אותה"

"טוב בסדר אני אתן לך לכתוב רק עוד אחת אבל קצרה"
אל תדאג היא תהייה קצרצרה, בינתיים תשב תאכל משהו, תראה
טלוויזיה"
"באמת אני קצת רעב"

'מעניין על מה הוא יכתוב? אני מקווה שזה יהיה משהו עלי, משהו
נחמד שיזכרו אותי לטובה...'

"הנה חזרתי, אתה רואה זה לא היה ארוך"
"אפשר לקרוא?"
"בבקשה!"
"תודה"

"נחמד, מלא הומור אבל ביחד עם זאת מורט עצבים"
"תודה, בחיים לא זכיתי לקבל מחמאה משד"
"וכנראה שלא תקבל יותר"
"נכון, טוב נו... אני מוכן"
"בסדר, היה נעים להכיר"
סליפ ז'יפ

'הוא היה האחרון!, אני חושב שלא הייתי צריך להרוג את כולם, זה
באמת לא נחמד בלי שדים בעולם. טוב אבל אם הגעתי עד כאן אני
צריך למצוא עוזרים אחרים...'