וכשתשאל אותה שוב, כל כך הרבה,
תבקש למצוא בין ידיה מענה.
היא תתחמק ממבט כל כך נעים,
ותרגיש שהיא נשרפת מבפנים.
בשקיפות שבאמת תשאל "מדוע?",
היא תסביר לך בקולה הקרוע.

ואולי, היא מכירה אותך יותר טוב מכולם,
ואולי, היא יודעת שאין כמוך בעולם.
ואולי, היא רואה דרכך את כל שמתרחש,
את הרצון בוער כאש...

ובחיוך הכובש שכבר נכבש תגיד,
שאהבת אותה בכל יום - תמיד.
ושבלילה דמעותיה לא נתנו לך לישון,
ושספרת כל דקה מהמפגש האחרון.
ורק כשתאחוז אותה שוב בין זרועותיך,
תבין סוף סוף את רגשותיה אליך.

ואולי, היא מכירה אותך יותר טוב מכולם,
ואולי, היא יודעת שאין כמוך בעולם.
ואולי, היא רואה דרכך את כל שמתרחש,
את הרצון בוער כאש,
את הלהט מתכחש...
אולי.

ואולי, אני מכירה אותך יותר טוב מכולם,
ואולי, אני יודעת שאין כמוך בעולם.
ואולי, אני רואה דרכך את כל שמתרחש,
את הרצון בוער כאש,
את הלהט מתכחש,
את החלום שמתאושש!

כי אני מכירה אותך יותר טוב מכולם,
ואני יודעת שאין עוד כמוך בעולם.
ואני רואה דרכך את כל שמתרחש,
ואת החלום שמתאושש...