New Stage - Go To Main Page

השחר של חצות
/
מכתבי התנצלות

רגע אחד ושתי ציפורים מתות על הדשא.
רציתי לכתוב להן מכתב התנצלות, אבל הן בטח לא יודעות לקרוא,
ובטח לא עברית.
חפרתי קבר וזרקתי אותן פנימה, לכסות באדמה לא היה לי זין,
לא ב-4:00 בלילה ובטח שלא בשביל ציפור. אז כיסיתי באבן גדולה
שמצאתי ליד העץ, אותו האורן שפעם החבאתי בו את הנשמה שלי,
טיפסתי עליו במהירות, אל תוך חלון החדר שלי, ורק כשנשכבתי
במיטה והורדתי את המכנסיים בכבדות, נזכרתי שיכולתי להיכנס דרך
הדלת.
התעוררתי בערב יום שני, קצת מבולבל, מנסה להסביר את העובדה
שישנתי יומיים בלי למצמץ, או לפחות לעשן משהו.
איפה אימא שתעיר אותי לשעת אפס?.. לפעמים החרא הזה קצת חסר,
אבל חרטות זה בשביל האפסים, למרות שאני חושב להתנצל.
ביום שלישי בבוקר נסעתי לבית ספר, את התוצאות מהמבחן בעברית
כולם קיבלו, וחבר שלי קיבל 11, אכל סרטים כל היום ודאג, אז
לינור באה לנחם אותו, היא כנראה ניחמה אותו ממש טוב, כי הוא
גילה שהוא חולה באיידס אחר כך, ודפק לעצמו כדור בראש.
אז גם אני אכלתי סרטים, וחשבתי לכתוב לו מכתב התנצלות, למרות
שהאשמה לא עליי, אבל עם 11 בעברית, אני לא בטוח שהוא יצליח
לקרוא.
בדיוק שהנחתי את האבן האחרונה, לינור התקרבה אליי והורידה את
החולצה.
זיינתי אותה. על האבנים, ככה, בלי קלאס אבל עם הרבה מחשבות
בראש, וכשנגמר, אני נשארתי עם האיידס והיא נשארה מונחת על העץ,
חתוכה לחלקים, גם כי אין לי בגינה כל כך הרבה אבנים וגם שבזמן
האחרון גיליתי שטחול זה דבר מאוד טעים.
לכתוב לה מכתב התנצלות אין לי זין, לא בשום שעה ובטח שלא בשביל
שרמוטה.
וככה, כל ערב שאני חוזר מבית הספר, אני עובר בגינה, שם היא
נשארת להגיד שלום לכל השכנים, ואני יורק לה בפנים.
והיא נשארת. נשארת הרבה יותר מרגע אחד, שוכבת מתה על הדשא.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 25/12/05 13:15
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
השחר של חצות

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה