אפשר היה להרגיש את בואו של הסתיו באותו הבוקר שאני שוכבת
ערומה על המיטה שלו שרק סדין על גופי ואור השמש הנעים מתחיל
להיכנס לחדר.
השעה חמש וחצי בבוקר והוא שוכב לידי ישן, נראה כל כך רגוע.
הייתי יכולה להסתכל עליו ככה שעות ישן. אני הכי אוהבת שהוא
מחייך מתוך שינה, נראה כל כך תמים ומאושר. אני לעומתו לא
הצלחתי להירדם כל הלילה. ניסיתי כל תנוחה אפשרית, הרצתי בראש
את כל היום שעבר עלי, ניסיתי לרוקן את הראש ממחשבות ולראות רק
שחור אבל כלום לא עזר כל מה שהצלחתי לעשות זה לשחזר את אמש שוב
ושוב בראש שלי.

שהוא חדר לתוכי הרגשתי את עצמי מתרוקנת כל פעם מחדש. שהוא חדר
לתוכי הרגשתי אותו לוקח ממני את הרגש שבי, את העצב שבי, את
השמחה שבי, את תחושת החיים שבי. כל פעם שהוא חדר לתוכי הרגשתי
את עצמי מתה מוות איטי והוא זה שהורג אותי בעינויים.

ברקע אני שומעת ריב משפחתי של השכנים ממול. מנמיכה את ניל יאנג
כדאי שאוכל לשמוע טוב יותר את הריב המשפחתי. מסתבר שהיא עוזבת
אותו ולוקחת את הילדים. אחרי חמש דקות בערך אני מבינה שהוא
מרביץ לה כבר כמה שנים ופשוט נשבר לה הזין.
אני לא מצליחה להרגיע את עצמי ופורצת בבכי מנסה לבכות בשקט אבל
נכשלתי והבכי נהיה כבד וחזק יותר. הוא מתעורר ושואל אותי
לשלומי, אני עונה, לא מספרת לו את כל האמת, קשה לי גם ככה
להודות בפני עצמי. הוא מסתפק בזה ולא מתעמק יותר מדי, מניח לי
ומניח גם לעצמו.
גופו הערום מתקרב לשלי באיטיות ומחבק אותי. הרגשת הקרבה וחום
גופו עושה לי טוב ומצליחה להעלות חיוך על פני. ניגש ומנשק אותי
והחיים שבתוכי מתעוררים שוב.
נשכבת על הגב והוא שוכב לידי מלטף ומנשק לי את הבטן כמו שאני
אוהבת. מנגב לי את הדמעות. שפתיו מתקרבות לשלי והוא מנשק אותי
בעדינות אני פורצת בצחוק וחיוך ענק עולה על פרצופו, כל כך
מאושר שגרם לי לצחוק.
עוצמת את עיניי ומרגישה אותו מעלי חודר בעדינות תוך כדי שהוא
מנשק אותי אני צוחקת והוא מאושר. הוא חודר שוב ושוב כבר לא
מנשק, ואני מתה מחדש, הוא מרוקן אותי. מפחדת להגיד לו שיפסיק,
שזה עושה לי רע, מפחדת להסביר את עצמי. אז אני ממשיכה לשכב שם
מבלי לעשות דבר עוצמת את עיניי שהוא לא יראה את מה שמתרחש
בתוכי אבל אני יודעת שהוא מבין מבלי שאני יצטרך אפילו לפקוח
עין אחת, ובכל זאת ממשיך לחדור ולחדור מבלי להתייחס אלי. שהוא
סוף סוף גומר נשאר שוכב לידי מספר דקות עד שהוא מסדיר את
הנשימה ומבלי להגיד דבר קופץ להתקלח, אני מתלבשת ויוצאת לרחוב.

השעה כבר שש ורבע בערך מדליקה סיגריה אוספת את השיער נושמת את
האוויר הצח ועומדת. מדליקה עוד סיגריה ומזמזמת שיר ילדות רואה
את השכנה ממול יורדת עם מזוודות למונית שהזמינה הילדים מאחוריה
לבושים בפיג'מה לא מבינים מה קורה להם. אני מתחילה להתקדם לעבר
הבית רוצה להתקלח ולישון בשלווה.